עץ הדקל הוא אלמנט טבעי ושכיח, ובה בעת סמל טעון: הוא נושא אסוציאציות מורכבות בדת ובתרבות שקושרות אותו מצד אחד לעת העתיקה במזרח הקדום ומצד שני לאתרים "אקזוטיים" ולתפיסות אוריינטליסטיות של העולם החדש כגן עדן. במקביל, הדקל הוא אולי אחד הצמחים הנפוצים בנוף העירוני והפרברי בישראל, שאפשר למצוא במרחבים ציבוריים, בגינות ובשולי הדרך. בישראל יש לו משמעות מיוחדת כתזכורת ממשית למרחב התנכ״י בחיי היומיום והשגרה.
בחלל הגלריה יוצרת מאיה שמעוני היכל דקלים פנטסטי בו הדקל נברא מחדש. שמעוני ממסגרת את הדימוי ומשלבת בין מעמדו המיתי של הדקל לסצנות שהתרחשו בביקוריה בגן. הדקל מופקע מבית הגידול שלו, והוא מופיע בסצנות שונות בהלכי רוח שונים – מואנש ונראה בשיא תפארתו, משופל דחוס ואפל, תמים ובתולי, אך גם פראי וחייתי, נוגה ונשגב. הדקל הוא דימוי שנושא עימו הבטחה.
על קיר מרכזי בחלל, נראים זהרורי אור, כתמונת תשליל של ריצודי האור שעוטפים את הצמח הערום, וממלאים את החלל. המרקם שנוצר מדגיש את הליך העבודה - התבוננות מדיטטיבית שרושמת את הרגע החולף ותוך כדי, הולכת לאיבוד בסבך.
הזהב והדקל הם שני אלמנטים ממין דומה. בו זמנית הם מעלים על הדעת את הטבעי ואת המלאכותי, את הנשגב ואת הקיטש והיומיומי. מחד, הוא מוכר לעייפה ונטוע בביוגרפיה המקומית והאישית, ומנגד, בכל מקום בו הוא מופיע, הוא נדמה מיתי ואוניברסלי. זה כפל הפנים שניכר בם - השילוב בין תרבות גבוהה ותרבות נמוכה - בין תולדות האמנות, עיצוב ואופנה, בין המזרח המדומיין והטרופי, בין פנאי ומותרות.
בגלריה, הזהב והדקל מופיעים בצמידות. בגן הבוטני, הם נראים בנפרד. שמעוני מותחת ציר בין קיר התצוגה בגן הבוטני לבין הגלריה כשני מרחבים שנועדו לצפייה אסתטית, ונדמה שהם שייכים לעולמות שונים, הטבע והתרבות. היא מחליפה והופכת ביניהם, וכך מדגישה את התצוגה לראווה של הטבע: הדקל מחלקת הדקלים הוא מוקד ההתרחשות בגלריה, ואילו בגן הבוטני הקיר נמשח בעלי זהב כמרחב אניגמטי של השתקפות. הדהוד זה מתיך את האידיאולוגיות של הדקל ושל הזהב, לכדי אלכימיה שמפגישה בין החומר המוזהב לתפיסות התרבותיות של הדקל.
שם התערוכה,
שיבושים בשרשרת האספקה, מאזכר את המציאות החומרית העכשווית של עולם שבו המקומי והגלובלי כרוכים זה בזה ברשת של תלות הדדית. הוא מתווה את הקשר בין הכשלים של מערכת זו בשנתיים האחרונות, שחלחלו לתערוכה סביב השימוש בזהב כדימוי וכחומר, להיסטוריה הארוכה והסבוכה של המסחר בעצי דקל כסמל מותרות וכנוף מומצא כמו גם לנדידה של רעיונות ודימויים בין תקופות ותרבויות.
אוצרת אורית בולגרו
קורס גלריה דיאלה אבו מסרה, עוביידה דחלה, מחמד טאהא, זינב שלבי
אסיסטנט יובל אלון
תודה מיוחדת לד״ר מתן בן ארי, מנהל הגן הבוטני ולצוות הגן