הוראת שפות זרות

התמחות בהוראת האנגלית
במציאות התרבותית, הלשונית והפוליטית במדינת-ישראל ובעולם כולו, חשוב ביותר שבוגרי מערכת החינוך ידעו לתקשר באנגלית ברמה גבוהה. אנגלית היא השפה הבינלאומית העיקרית, המשמשת בסיס לתקשורת בתחומים רבים: תיירות, לימודים גבוהים, מדע, טכנולוגיה, עסקים, פוליטיקה, בידור ועוד. האדם המשכיל המודרני חייב לדעת אנגלית בנוסף על שפת אמו כדי לתפקד בכל זירה מעבר לסביבתו המיידית.
בגלל חשיבותו הבינלאומית, תחום הוראת האנגלית בעולם הוא דינאמי ביותר. בכל שנה יוצאים לאור אלפי פרסומים על שינויים בשפה האנגלית עצמה ועל תפקידיה, על מתודיקות הוראה, על סוגיות בתרבות ובתקשורת, על תכניות לימוד וחומרי לימוד ועל טכנולוגיות שונות.
הלמידה בהתמחות בהוראת אנגלית בתכנית לתואר השני בהוראת שפות במכללת אורנים תאפשר התעדכנות בהתפתחויות אלו בישראל ובעולם ועיון בכיוונים עתידיים אפשריים. כמו כן, ננסה באמצעות דיונים ביקורתיים בשיעורים להביא את הסטודנטים להבחין בין עיקר וטפל, מצוי ורצוי, ולפתח תובנות אישיות מעמיקות בתחום.
קורסי החובה של התמחות זו כוללים ידע תיאורטי ומעשי בסיסי הקשור להוראת שפות בכלל ולהוראת האנגלית בישראל ובעולם.
קורסי הבחירה כוללים שיעורים באספקטים שונים של בלשנות והוראת שפה וספרות אנגלית.
כל הקורסים הייחודיים להתמחות בהוראת האנגלית מתנהלים באנגלית.
 
התמחות בהוראת הערבית
בבית הספר הערבי מתנהל השיח ברוב השיעורים בערבית המדוברת ובה מתנהלת גם החשיבה, בעוד השפה הכתובה היא שפת הספר והמטלה הכתובה. במילים אחרות, תוצרים קוגניטיביים דבורים ותוצרים קוגניטיביים כתובים מופקים באמצעות מערכות לשוניות שונות. יתרה מזאת, למרות שהשפה הערבית הכתובה מוקנית בבית הספר הערבי החל מכיתה א', הרי שאין לשפה הכתובה תמיכה לשונית, תרבותית וחברתית בחיי היומיום ובסביבתו המיידית של הלומד.
במציאות העכשווית של בית הספר הערבי והעברי, נשחק מעמדו של מקצוע הערבית כתוצאה, בין השאר, משינוי סולם העדיפויות בבחירת המקצועות לבגרות. זאת, למרות שבשיח הציבורי בישראל גוברת ההכרה בצורך ללמד וללמוד את השפה הערבית כערך אזרחי וכמשאב תקשורת בעל חשיבות אזרחית ולאומית.
הוראת הערבית כשפה נוספת היא תחום בלשני-פדגוגי, הרלוונטי לשתי סיטואציות ההוראה של השפה הערבית במערכת החינוך בישראל. ההתמחות לתואר שני בהוראת ערבית כשפה נוספת מציעה דרכים להתמודדות מקצועית עם המציאות הפדגוגית והציבורית עמן מתמודדת הוראת המקצוע בישראל.
מטרת ההתמחות היא לשפר את היכולות המקצועיות של המורים להתמודד עם מורכבות ההוראה של השפה הערבית בבית-הספר בהתבסס על שני גופי ידע: גוף הידע התיאורטי של תחום הוראת שפות זרות, תוך יישומו המעשי לבעיות ולשאלות שמעוררת הוראת הערבית כשפה נוספת; וגוף הידע של הלשון והספרות הערבית לדורותיהן, כמדיום להקניית היכרות עם השפה הערבית ותרבותה, ולהקניית מיומנויות לשון בה.
הידע שתקנה תכנית זו יאפשר לבוגרים למצב עצמם כמומחים בתחום, לתרום למערכת החינוך כמורים מומחים, מפקחים ומנחים, מדריכים ומחברי תכניות לימוד. תרומתם עשויה בעתיד לחזק את הישגי התלמידים במקצוע, ולהרים את קרנו של המקצוע בבית הספר.
 
התמחות בהוראת העברית
ההתמחות בהוראת עברית כשפה שנייה או כשפת מורשת, מיועדת למורים ללשון עברית במערכת החינוך העברית והיהודית בארץ ובחו"ל, למורי אולפנים ולמורים לעברית במערכת החינוך הערבית.
המורים ללשון עברית במוסדות אלו לא הוכשרו ברוב המקרים להוראת עברית כשפה שנייה.
הוראת שפה שנייה מחייבת ידע פסיכולינגוויסטי מעמיק כדי להבין מהם הקשיים הכרוכים ברכישת שפה שנייה בכלל, ובלימוד האסטרטגיות המחייבות התמודדות עם קשיים אלו. יתר על כן המתמחים נדרשים לעסוק בסוגיות מורפולוגיות ותחביריות ייחודיות לשפה השנייה הנרכשת, ולפיכך נדרשת התמחות מיוחדת גם להוראת עברית כשפה שנייה, ולא כל דובר עברית וכל בעל תואר ראשון בלשון יכול ללמד עברית.
מחקרים הראו שבמערכת החינוך העברית, ילדים עולים שבגרו בישראל, מצמצמים את הפערים בינם לבין ילידי הארץ רק לאחר 11-5 שנים. במערכת החינוך הערבית נמצא שהתלמידים הלומדים  עברית כשפה שנייה החל מכיתה ג' ועד לסיום לימודיהם בתיכון אינם מגיעים לשליטה רהוטה בשפה העברית, ובהמשך לימודיהם האקדמיים הם מתקשים להתבטא בכתיבה בעברית ובהבנת טקסטים מורכבים בעברית.
לפיכך, הכשרה מתקדמת של תואר שני בהוראת עברית כשפה שנייה היא מענה לקשיים הקיימים ברכישת השפה העברית, וזו מטרת ההתמחות המוצעת כתואר שני באורנים.