פריזמה - לומדים אחרת באורנים

שאלות נפוצות

מלמדים אחרת - רעיונות, שאלות ותשובות
לפניכן.ם רעיונות המשולבים בשאלות ותשובות לגבי למידה אחרת.
שאלות ורעיונות נוספים יתקבלו בברכה בקישור זה.
כשאומרים "למידה אחרת" - למה מתכוונים?

מטרת הלמידה האחרת היא לזמן לסטודנטים.יות חוויית למידה מגוונת, החושפת אותם לפדגוגיה ודרכי הוראה שונות, חלקן משולבות טכנולוגיה דיגיטלית. כמורים.ות לעתיד יהיה עליהם לחנך וללמד בסביבה דינאמית, שהטכנולוגיה היא חלק אינטגרלי ממנה. אנו רוצים להכינם לכך, על ידי למידה התנסותית, פעילה ומעורבת, העושה שימוש גם בכלים דיגיטליים, וטיפוח שלהם להיות לומדים עצמאיים לאורך החיים.
תפקיד המרצה והמורה עובר בימים אלה ממש שינוי מהותי ממקור ידע למנחה תהליכי למידה, וזו מגמה שרק תלך ותתעצם. כמכללה מובילה להכשרת מורים, אנו רואים באורנים ובסגל שלה מתווי דרך המיישמים גישה זו בהוראתם.
חשוב לזכור - המטרה היא פדגוגיה איכותית. הטכנולוגיה היא אמצעי להשגת מטרה זו.

כל דרך למידה שאינה שיעור רווי מע"מ (מורה-עומד-מדבר, למידה פאסיבית), ומדגישה דבורנות (למידה פעילה, מעורבת, אקטיבית וקונסטרוקטיביסטית), יכולה לבוא בחשבון, כל עוד היא יוצרת ערך מוסף ללמידה. בעידן הנוכחי, יש לנו אפשרות והזדמנות לשלב בכך כלים דיגיטליים המסייעים ללמידה פרסונלית, מצמצמת פערים, מזמנת שיתופיות ולמידה חברתית.
להלן קישור לדגמי למידה אפשריים, לשימושכם. מוזמנים לקחת רעיון ולהתאימו לצרכים שלכם, או להמציא משהו חדש (ואל תשכחו לספר לנו עליו, כדי שנספר לכולם)

"זום פרונטלי" ברוב המקרים, אינו למידה אחרת, אלא שינוי מדיום בלבד, ללא שינוי המהות.
"יום כיף" - סיור שאינו חלק מהעמקת או הרחבת הלמידה (אלא אם הוגדר כפעילות הפגתית)
"תכנית כבקשתך" – המטרה אינה לרצות את הסטודנטים וחשובה השמירה על רמה אקדמית נאותה.
"שתילת" רכיב דיגיטלי (פאדלט/ מנטימטר וכד') בשיעור ללא יצירת ערך מוסף ללמידה בעזרתו.
עוד על הערך המוסף לשימוש בכלים טכנולוגיים בתהליך הלמידה ראו בקישור זה.

את אתר המודל כדאי לארגן באופן כזה שיכלול את כלל חומרי הלמידה. לא חייבים להעלות הכל מראש לפני פתיחת השנה - ניתן בהחלט להעלות חומרים לאורך השנה, אך רצוי ש-2-3 יחידות לימוד ראשונות יהיו מוכנות מבעוד מועד. זה מקנה בטחון לסטודנטים, ומאפשר לנו גמישות. כך נוכל לעבוד על נושא בכיתה, ולהמשיך להתייחס אליו בלמידה עצמאית, מרחוק, במועד אחר.
בניית משימות או יחידות לימוד א-סינכרוניות דורשת דיוק רב והתאמה.
להלן סרטון העוסק בבניית קורס מקוון, שיכול לסייע לכם בכך.
המודל הוא "אתר הבית" של הקורס, ולכן חשוב שיהיה אסטטי, נוח להתמצאות וכולל כל מה שהסטודנט (והמרצה) זקוק לו - כל הקישורים, החומרים, המטלות, אפשרויות ההגשה וכו'. לדיוק התכנון של אתר המודל שלכם תוכלו להיעזר בהדרכות, ותמיד ניתן להיעזר במרכז לקידום ההוראהובמערכות מידע.


דמות הבוגר.ת  ודמות המרצה

בתהליך עבודה עם קבוצת המרצים המובילים את פריזמה גובשה תפיסה של דמות הבוגר.ת המוצגת כאן:

https://www.oranim.ac.il/sites/heb/content/prizma/dmot.png
תפיסה זו רואה בחיבור בין התוכן, הפדגוגיה, החברה והטכנולוגיה ערך מוסף המקדם את הבוגר.ת שנרצה לראות כגורם אקטיבי בחברה הישראלית ובעולם החינוכי. לשם כך עלינו להכשיר תוך מתן הזמנות להכיר, להתנסות ולחוות מגוון של חוויות למידה, שיעשירו, יעוררו ויגרו את הסקרנות והרצון לפעול בעולם.

הלמידה (וההוראה) האחרת היא הזדמנות בין היתר:

  • להתנסות בדרכי הוראה מגוונות (בשילוב טכנולוגיה או בלעדיה)
  • להתפתח מקצועית
  • לפגוש את הסטודנטים בצורה אינטימית יותר
  • לצמצם כמויות של עבודות ומבחנים לבדיקה
  • לקדם למידה עצמאית והעברת אחריות ללמידה אל הלומדים
  • לשתף פעולה עם מרצים אחרים
  • להרחיב אופקים
  • להיות רלוונטי
  • להוות מודל לחיקוי ולהיות חלק מהובלת שינוי דמות המורה העתידי, התלמיד העתידי ואזרח המחר בחברה הישראלית.
תפקיד המרצה עובר שינוי. לצד היותו מומחה התוכן, הוא נדרש לשימוש בפדגוגיה המתרכזת ביצירת מעורבות פעילה של הסטודנטים - מעורבות שמשנה את תפקידו ממעביר תוכן למנחה, מוביל ומלווה לסטודנטים בתהליך הלמידה.
המרצה מעצב את הקורס כך שהסטודנטים יוכלו לצרוך ידע ממגוון מקורות, לערוך ביניהם סינתזה ואינטגרציה ולתת את הפרשנות האישית שלהם לנושא. בשלב הלמידה, תפקידו לתווך ולפתח חשיבה ביקורתית אצל הלומדים - למשל ע"י חידוד המיומנות לאבחנה בין מקורות איכותיים (מאמרים, קורסי מוק, סרטונים ופודקאסטים מקצועיים) לבין כאלה שאינם (ויקיפדיה למשל).  
המרצה הוא כמובן גם מקור לידע איכותי, המשגה, תיקון טעויות של הלומדים וכד', כפי שהיה עד היום, ומחבר את הלמידה לקונטקסט ולתחומים נוספים, בהתאם למטרות הקורס.
המרצה אינו נדרש להיות מומחה לטכנולוגיה, אך עליו להיות בעל אוריינות דיגיטלית המאפשרת לו לעשות שימוש במרחב הוירטואלי בצורה טובה. (סיוע בנושא ניתן לקבל במרכז לקידום ההוראה ובמערכות מידע)
אין צורך (ואין אפשרות...) להכיר את כל הכלים, היישומים והתוכנות. די שתכירו 3-4 כלים דיגיטליים שנוחים לכם ומאפשרים שימושים שונים, ואיתם תעבדו. הסטודנטים יוכלו להרחיב ולעשות שימוש בכלים נוספים כרצונם. סיוע בכך הם יכולים לקבל מנחמה לוי, רכזת טכנו-פדגוגית במרכז לקידום ההוראה, בדוא"ל: nechama.levy@oranim.ac.il

ראשית – נפלא! זו דרך נהדרת לעשות מודלינג ללמידה אחרת.
אתן יכולות להיפגש לחשיבה משותפת בזמן הנוח לכולכן למשל: ברצועת זמן משותפת בה הסטודנטים.יות שלכן לומדים.ות באופן א-סינכרוני. חישבו על פריצת גבולות הזמן, המרחב והשייכות - האם תרצו שכל מרצה תלמד רק את הכיתה שלה, או שתעדיפו להתחלק לפי תחומי עניין? האם תבחרו להתארח זו אצל זו בשיעור, או ללמד יחד? האם השיעור חייב להיות שעה וחצי - או שאפשר גם אחרת? (כמובן – תוך התחשבות באילוצי המערכת) מה הערך המוסף שכל אחת מאתכן מביאה? ומה הסטודנטים לומדים מזה? יש עוד כיוונים רבים למחשבה.
רוצות עזרה?
אנחנו כאן בשבילכן. פנו אלינו.


מה עושים בפועל?

מתחילים מהגדרת מטרות הקורס ותוצרי הלמידה, כמו תמיד.
נשאל את עצמנו 5 שאלות:
1.    מה הידע בו הסטודנטים יאחזו בתום הקורס? (נבחר רק מה שאי אפשר בלעדיו. היתר קיים ברשת)
2.    מה המיומנויות שיהיו להם? (ויהיו מסוגלים ליישם)
3.    מה ההיבטים הרגשיים-חברתיים שיבואו אצלם לידי ביטוי?
4.    אילו דרכי הוראה ישרתו בצורה הטובה ביותר את המטרות?
5.    איזה כלים דיגיטליים יסייעו לנו בכך? ניתן להיעזר ברשימת הכלים הדיגיטליים .

התשובות לשאלות אלה יכוונו את עיצוב הסילבוס. (לסיוע ניתן לפנות אלינו).
בתכנון הסילבוס נשלב הזדמנויות לחוויית למידה הכוללת מגוון אפשרויות עבור הסטודנטים להתנסות, לחקור, ולהבנות את הידע שלהם בתהליך למידה פעיל.
עוד על סילבוס מוכוון תפוקות בהתאם לתפיסת "תכנית בולוניה" ראו בקישור זה.

  • כמה זמן מוקצה לחלקים פרונטליים? כמה לעבודה עצמית או קבוצתית?
  • באיזו מידה יש לסטודנטים הזדמנות לפגוש דרכי הוראה ולמידה שונות במהלך הקורס?
  • איזו חוויית למידה נרצה שתהיה לסטודנטים בקורס? ולעצמנו כמרצים?
  • מה הערך המוסף של הכלים הטכנולוגיים בהם בחרנו להשתמש?

אין דרך אחת נכונה, וחשוב שתמצאו את זו שנכונה עבורכם, עבור הסטודנטים שלכם ועבור הקורס עליו אתם אחראים. להלן מעט חומר תיאורטי בנושא שילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.

למעט ימי שיא (סיורים, ימי עיון וכד' שהיו קיימים גם בשנים עברו), ימי הלמידה האחרת הם חלק מתהליך הלמידה כולו, ולכן אין סיבה שיפגעו בהספק. ההבדל הוא במבנה הפדגוגי, המדגיש מעורבות פעילה של הסטודנטים בלמידה. הצעות ורעיונות ניתן למצוא בדף זה, וכן לפנות אלינו לסיוע בהתאמת דרכי ההוראה. 

יש דרכים רבות - להלן כמה מהן (לרעיונות נוספים והכוונה ניתן לפנות אלינו)
סטודנטים הנמצאים במרחב אחר חשופים למה שסביבם - אפשר להשתמש בכך לטובת הלמידה. למשל: לבקש מסטודנטים לצלם משהו שנמצא סביבם ולשתף, להביא חפץ, לקום ולצאת לעשות פעולה כלשהי בעולם האמיתי, אליה נוכל להתייחס בלמידה.
קיימים שפע של כלים דיגיטליים בהם ניתן לעשות שימוש בלמידה מרחוק. חלקם מיועדים ליצירת מרחב שיתופי, חלק לגרות את הסקרנות, וחלקם ליצירת המחשה של הנלמד, למשחוק הלמידה ועוד. אין צורך להכיר את כולם ולשנות כל הזמן, אולם מדי פעם כדאי לגוון.

אתגר הזום - ניתן להקדיש בכל שיעור כמה דקות לכלי /אתר/ קישור/רעיון רלוונטי (דיגיטלי או אחר) לתחום הנלמד, שהסטודנטים מציגים לכיתה, כל פעם סטודנט/ים אחר/ים, בתאום מראש. כך הם יהיו שותפים להכנת הלמידה - מיומנות שחשוב שיתרגלו כמורים לעתיד.
חלוקה שונה של זמן השיעור יוצרת חוויה אחרת - למשל - פתיחה משותפת של השיעור עם כל הכיתה בזום, ולאחר מכן כל קבוצה/פרט מקבלים משימה. באותה עת המרצה נפגש.ת עם סטודנטים, בקבוצה קטנה או פרטנית, בתיאום מראש, לפגישות אישיות של כ-10 דקות לשיח אינטימי יותר מזה המתאפשר בקבוצה גדולה.
משנים סדר - במקום להתחיל במליאה, מתחילים לעבוד לבד על משימה (על בסיס הנחיות/שיעור קודם/סרטון וכד'), משתפים בזוגות ומתכנסים למליאה - לשיתוף, המשגה, דיון, חשיבה ביקורתית, חיבור לנושא הכללי וכו' (think-pair-share)

ימים אלה הם הזמנה לחשוב מחדש על מה חשוב לנו, ולפנות עבורו זמן - למשל:

  • מפגש עם מרצים/סטודנטים אחרים סביב נושא משותף, לעיתים תוך פריצת מערכת השעות ויצירת למידה רב- תחומית. במרחב הדיגיטלי נמצאים מספר מרצים.ות, המלמדים.ות סטודנטים.יות הבוחרים.ות ללמוד היבט מסוים של הנושא עם המרצה המתמחה בהיבט ספציפי, ולא לפי שיוך לכיתה הרגילה. המרחב הדיגיטלי מקל מאוד על התארגנות כזו, ומאפשר ליצור חיבורים בתוך המכללה ומחוצה לה כאחד.
  • לתת לסטודנטים זמן לחקור, להעמיק וללמוד באופן עצמאי. זו מיומנות חשובה שתשרת אותם בהמשך, ויש לתרגל אותה. אין זה אומר "זמן חופשי", אלא זמן למידה מונחה אך גמיש, עם גבולות גזרה ברורים.
  • ימי שיא מסוגים שונים, מלווים בהנחיות להתבוננות ותיעוד (בסמארטפון למשל) כבסיס להמשך למידה. ניתן גם "לרתום" יום שיא של קורס אחד לטובת הרחבת הלמידה של קורס אחר. (ראו פירוט בסעיף הבא)

  • אפשר ליצור מטלה א-סינכרונית לכל הסטודנטים ולהעלות אותה למודל מבעוד מועד
  • אפשר לבקש מהסטודנטים לתעד במצלמת הסמארטפון דברים שקשורים לקורס שלכם, ושאותם הם פוגשים במהלך הסיור (למשל - היבטים היסטוריים בסיור בגליל, היבטים קהילתיים בסיור עירוני וכד') - ובמפגש הבא לנתח את מה שעלה, לטובת העמקת הלמידה של כלל הסטודנטים.
  • אפשר גם בשיטת "כיתה הפוכה" - ללמוד בבית בהתאם לשאלות מכוונות, ובכיתה לערוך דיון ולהפיק תובנות משותפות, תוך ריכוזן בכלים שיתופיים.
  • אפשר לצייד את הסטודנטים שיוצאים לסיור בשאלות מראש - בהתאם למקום/סוג הסיור, אך בהקשר של הקורס שלכם. באותה עת - הסטודנטים האחרים ילמדו חלק נוסף מתוכן הקורס. במפגש הבא  ישתפו אלה את אלה. ניתן לעשות זאת בשיטת ג'יקסו, או בחלוקה לקבוצות בדרך אחרת. כל קבוצה תקבל משימה אליה תצטרך להתייחס, כך שכלל תוצרי הקבוצות יקנו לכלל הסטודנטים חלק מתכני הקורס.
  • ימים אלה יכולים להיות שיאה של הלמידה של השבועות שחלפו, בהם הסטודנטים עובדים על תוצר של למידה. הם יכולים גם להיות ימי STAND ALONE , בהם ניתן להזמין מרצה אורח.ת בזום, לקיים למידה סביב נושא הקשור לקורס אך אינו חלק אינטגרלי ממנו, לקבוע פגישות אישיות קצרות עם סטודנטים בזמן השיעור כאשר האחרים מתקדמים בלמידה עצמאית מוכנה מראש, ועוד.
  • ניתן לבחור לייחד ימים אלה ללמידה של רצף נושאי, המתאים לדעתכם ללמידה אחרת, כגון למידת PBL העושה שימוש בכלים טכנולוגיים, ימים של עבודה קבוצתית סביב נושא מרכז, הפקת תוצרים דיגיטליים ע"י הסטודנטים (סרטון/פודקאסט/מצגת/מיצג) וכדומה.
  • ניתן כמובן להמשיך וללמוד את חומר הקורס תוך שימוש בפדגוגיה הכוללת עבודה עצמית/קבוצתית הנתמכת בכלים דיגיטליים לשיתוף, חקר, המשגה וכד', כשהמרצה מכוון.ת את העבודה ואוסף.ת בסיום.

לפני המפגש עם האורח.ת כדאי להכין את הסטודנטים למפגש - להעלות שאלות ונושאים להתייחסות, לבקש מהם לרשום תוך כדי המפגש דברים שמסקרנים אותם, מערערים או מחזקים וכו'. אם האורח.ת מסכים.מה - רצוי להקליט את המפגש - כך ניתן לחזור להקלטה מאוחר יותר, לעצור ולהתייחס לנקודה משמעותית שעלתה, לזמן לסטודנטים חשיבה רפלקטיבית על המפגש, הפקת תובנות שלא זוהו בצפייה ראשונה, ועוד. הם יכולים לעבוד עצמאית, לבד או בקבוצות, מלווים בהנחיות שלך, או לקיים דיון משותף, בכיתה הפיזית בשיעור אחר, על בסיס המפגש שהיה. ניתן לקיים מפגש חד פעמי או סדרת מפגשים. המפגש יכול להיות קצר כך שלא ימלא שיעור שלם, וישאיר לכיתה זמן לעבוד לפניו או אחריו.

ימי הלמידה האחרת מאפשרים לנו לבנות את השיעור האופן כזה שלא כל הסטודנטים יקבלו "זמן מרצה" זהה. נוכל לתת משימה שכוללת למידה עצמאית ולהקדיש זמן לסטודנטים שזקוקים ליותר עזרה. נוכל לחבר סטודנטים "חלשים" לעבודה בזוגות עם סטודנטים "חזקים", ואף לאפשר לסטודנטים בעלי חוזקות שונות להביא את עצמם לידי ביטוי בדרכים שונות - בכתיבה, ביצירת סרטון או המחשה אחרת, יצירת חידון לכיתה בכלי דיגיטלי ועוד….כמובן בלי לוותר על רמה אקדמית נאותה, איכות התוכן ומידת ההעמקה.

עולם הכלים הדיגיטליים הוא נרחב ומגוון והמטרה היא שהלומדים יבטאו את הלמידה שלהם גם בעזרתם. לכן ההנחיות יכללו התייחסות לתוכן הנלמד ורמת ההעמקה בו וכן ביטוי אישי נדרש. למשל - "על בסיס הנלמד צרו סרטון/פודקאסט/מצגת/"עיתון"/ סרטון אנימציה/ מיצג וכד' - בהם תביאו לידי ביטוי לפחות 3 עקרונות שנלמדו בקורס ויישומים שלהם בשדה, וכן התייחסות רפלקטיבית שלכם על תהליך הלמידה והעבודה על התוצר. ההערכה תכלול התייחסות להיבטים …, …, …., בהתאם למחוון שבנינו יחד/שנבנה על ידי עמיתיכם לכיתה/על ידי המרצה". סטודנטים הזקוקים להכוונה ועזרה בשימוש, בניית ויצירה בכלים עצמם, מוזמנים לפנות לנחמה לוי  - רכזת טכנופדגוגית,
בדוא"ל
  nechama.levy@oranim.ac.il
תפקיד המרצה הוא ללמד ולהנחות, ולא להכיר את כל הכלים...

  • באופן סינכרוני מרחוק - הטכנולוגיה מאפשרת לנו להיות בו זמנית בכמה מקומות.

איך? הכיתה כולה מתכנסת למפגש זום, ולאחר דברי פתיחה מתחלקת לחדרים. יש להודיע מראש כי הזמן יחולק בין המציגים והחדרים. כל אחד ואחת מהנוכחים בחדר יציג את התוצר ויקבל משוב מהמשתתפים על פי מחוון שהוכן מראש. המרצה יכול.ה לעבור בין החדרים, להקשיב, להתייחס ולעבור לחדר הבא. ניתן אף לבקש ממשתתפי החדרים להקליט את המתרחש בחדר, כדי לאפשר למרצה לצפות ולשתף במה שהתרחש בחדרים השונים. כך ניתן בו זמנית להציג מספר רב של תוצרים, ולאחר מכן להתכנס לסיכום משותף.

  • באופן א- סינכרוני מרחוק - ניתן לבקש מסטודנטים להעלות את תוצריהם הדיגיטליים לאתר המודל של הקורס, ולעשות שימוש בהערכת עמיתים. לכל סטודנט.ית יוקצו תוצרים אליהם יצטרכו להתייחס ולתת משוב, על פי מחוון שנקבע מראש. כך כולם יזכו לפומביות, יתנסו בהכנת תוצר והצגתו וכן במתן משוב לתוצרים של אחרים. ההערכה יכולה להיות מבוססת על הערכות הסטודנטים זה את זה, תוך בקרה של המרצה. לחילופין, ניתן להודיע מראש כי תהיה בדיקה מדגמית בלבד של התוצרים.

למידה אחרת מזמנת הערכה אחרת (וגם להיפך). הערכה חלופית אינה מושג חדש, והיא רלוונטית מתמיד בהקשר זה.  ההערכה, כתמיד, צריכה להיות קשורה למטרות - האם נרצה להעריך ידע דקלרטיבי או אינטגרציה של הנלמד? מיומנויות? יישום? קשר חברתי-רגשי?
גיוון דרכי ההוראה ושימוש בכלים דיגיטליים מאפשר יצירת מופעי הערכה מרובים היוצרים יחד את הציון הכולל. לדוגמה:

  • בדיקת הבנה/בקיאות בסיסית (למשל ע"י בוחן אוטומטי במודל/גוגל פורם וכד', בתחילת/סוף שיעור)
  • יצירת תוצר אישי המבטא יכולת לנתח/להציג עמדה וכד' (בכתב/בסרטון/במצגת/בפורום וכד')
  • תהליך עבודה מתמשך הכולל "נקודות ביקורת" - המוערך ע"י עמיתים (ומדגמית ע"י מרצה), תוך תרגול המיומנות של סטודנטים לתת משוב זה לזה, לתכנן הערכה ולשפר ביצועים על סמך משוב.

רוצים שנתכנן איתכם את ההערכה? פנו אלינו.


נגיעה של תיאוריה, ולמי אפשר לפנות לקבלת סיוע

להלן מודל שפותח (טרום הקורונה!) כדי להגדיר רמות שימוש בכלים דיגיטליים בעת שילובם בהוראה "רגילה" (קישור למודל SAMR)
כמו כן, ניתן לשאול את עצמנו מה הערך המוסף שמייצר הכלי הטכנולוגי שבחרנו,
ולבחון זאת באמצעות "מד ערך מוסף" שפותח ע"י ד"ר דובי וייס.

ניתן לפנות ישירות לכל אחת ואחד מצוות המרצים.ות מובילי.ות פריזמה, ולהתייעץ.
בקישור זה תמצאו את הפרטים על המרצים.ות ומעט על העשייה שלהם.ן - כך שתוכלו לבחור למי לפנות למענה המתאים ביותר עבורכם.
ניתן כמובן גם לפנות ישירות אלינו - בטופס פנייה.

Footer Mobile