המרכז לקידום ההוראה

יו"ר: הרב ד"ר איריס יניב, אורנים, המכללה האקדמית לחינוך

כיתה: בית 46, קומה ד', 403

שעה: 13:00 – 14:30

   

התערוכה ככלי הוראה והערכה

ד"ר חיותה ינון, אורנים, המכללה האקדמית לחינוך

 

בשני קורסים לתואר ראשון אותם אני מלמדת במכללת אורנים, "מבוא למחקר איכותני" ו"הערכה חינוכית", אני נוהגת לבקש מהסטודנטים למלא משימת חקר קבוצתית המגיעה לסיומה בתערוכה שאותה אנו עורכים בכיתה, ובמסגרתה מציגים הצוותים השונים פוסטרים מודפסים (בקורס בהערכה חינוכית) או וירטואליים (בקורס במחקר איכותני). בנוסף, נערך בשיעור התערוכה דיון כיתתי בתוצרי הצוותים המלווה בהערכת עמיתים מעצבת.

לשימוש בתערוכה ככלי הוראה והערכה יתרונות רבים, ביניהם התנסות בחוויית למידה בלתי שגרתית, מתן הזדמנות לסטודנטים להפגין יצירתיות ומקוריות, פיתוח מיומנויות של הבחנה בין עיקר לטפל והצגת מידע בתמציתיות, ומתן אפשרות לסטודנטים לבטא את עצמם במספר ערוצי תקשורת. כל אלה ועוד יפורטו בהרחבה בהרצאה תוך הצגת דוגמאות מהתערוכות השונות שהתקיימו לאורך השנים.

החלק הארי של הספרות בנושא תערוכות מתייחס לתחום האמנות. עם זאת, ניתן למצוא בספרות רסיסי מידע לגבי התערוכה ככלי הוראה והערכה. בהקשר זה מציינת בירנבוים (1997) כי "תערוכות הן אחת השיטות להפעלת תלמידים, המשקפת הכרה בחשיבות הלמידה בשיטת החקר". היא אף מזכירה, בעקבות סייזר (Sizer, 1992), כי תערוכות היו מוכרות כבר במאה ה-19 ככלי להצגת הישגי תלמידים. בעת ההיא, בסיום שנת הלימודים, תושבי עיירות רבות בארצות הברית, היו מתכנסים כדי לשמוע את התלמידים מציגים את תוצרי למידתם. אליבא דסייזר, לשימוש בתערוכה יש שני יתרונות בולטים: היתרון הראשון מתייחס לאפשרות הניתנת לתלמידים לעשות שימוש בידע שרכשו, והיתרון השני עוסק בהשפעת התערוכה על תכנית הלימודים. לפי סייזר, התערוכה משמשת מעין מבחן עבור התלמידים, בו הם נדרשים להוכיח לקהילה כי מה שלמדו בבית הספר היה כדאי. תוצאות 'המבחן' מעצבות את תכנית הלימודים ומנווטות את תכנון ההוראה העתידי.

 

מילות מפתח: תערוכה, כלי הוראה, כלי הערכה, למידת חקר, למידה פעילה

 

מראי מקום

בירנבוים, מ' (1997). חלופות בהערכת הישגים. תל אביב: רמות.

Sizer, T.R. (1992). Horace's school: Redesigning the American high school. Boston: Houghton Mifflin.

 

                                      

יצירתיות ככלי מעורר מוטיבציה בהוראה אקדמית

ד"ר אלעד שגב וד"ר סייפן בורגיני, המכון הטכנולוגי חולון, HIT     

 

בהרצאה זו נציג קורס רב-תחומי שמטרתו עידוד חדשנות ויצירתיות. אנו, המרצים בקורס, שמים דגש על סביבה מעודדת יצירתיות ומתן מטלות מורכבות המאלצות את הסטודנטים לפתרונות לא סטנדרטיים ולעבודת צוות. סביבת הקורס והאווירה בו מאופיינות בעידוד סקרנות, עיסוק בבעיות מורכבות, מתן זמן אישי לעבודה וחשיבה, פתיחות לרעיונות שונים ומגוונים, אינטראקציה בין רעיונות של סטודנטים, והתנסות במעבדה המעודדת משחק עם החומר הנלמד ומתן מגוון פתרונות רחב.

תנאים אלו, המתאימים לפיתוח יצירתיות וחדשנות, מובנים בקורס במספר אופנים: (1) אינטראקציה ועבודה משותפת בין אנשים מתחומי ידע שונים מעודדות ומקדמות חדשנות (Ayers, 1997; Sternberg 1997). לכן קורס זה מועבר על-ידי שני מרצים מדיסציפלינות שונות: המחלקה לעיצוב והמחלקה למדעים, והסטודנטים הלומדים בו מגיעים מכלל הפקולטות במכון הטכנולוגי. שילוב זה מאפשר חשיפה למגוון רעיונות ודעות; (2) הוכח כי בשונה מבעיות טכניות או בעיות פשוטות, בעיות מורכבות מעודדות גמישות חשיבתית ויצירתיות (Ausubel, 2000), והן נפתרות טוב יותר בעבודה בצוות הכוללת מגוון דעות ורעיונות (Brophy, 2006), לכן בקורס זה, כל שיעור מתחיל בהצגה של בעיה מורכבת ונקודות המבט השונות על הבעיה, על-ידי שני המרצים; (3) תלמידים המקבלים ציונים על עבודותיהם נמנעים מהתנסויות חדשות ומלקיחת סיכונים אקדמיים (Tegano, 1991). ולכן כ-50% מהזמן בקורס מוקדש לעבודה אישית או קבוצתית. בכל שלבי הקורס ניתן דגש על התנסות ודיון, ולא ניתן ציון על עבודה זו; ו-(4) ברוב השיעורים הסטודנטים מתנסים בפתרון בעיות מורכבות, תוך הנחייה והצגה ברורה של הבעיה ושל חלק מדרכי הפתרון. השליש האחרון של הקורס מוקדש לבחירה והתמודדות עם בעיות מורכבות בקורס בגישת PBL.

השילוב הרב-תחומי של הבעיות בהן אנו עוסקים, וצורות החשיבה השונות שלנו, המרצים והסטודנטים, מחייבים אותנו כמרצים לגוון את דרכי ההוראה, ואת הסטודנטים לשנות את דרכי הלמידה שלהם. למידה זו שומרת על סקרנות ומוטיבציה גבוהות, הבאות לידי ביטוי בנכונותם של הסטודנטים לעבוד מעבר לשעות הקורס על הפרוייקטים שלהם וברצון שלהם להציג את עבודותיהם בתערוכות רלוונטיות.

 

מילות מפתח: קורס רב-תחומי , PBL, ביומימיקרי, פתרון בעיות מורכבות, חדשנות

 

מראי מקום

Ausubel, B. (2000). The acquisition and retention of knowledge: A cognitive view. Boston, MA: Kluwer Academic Publishers.

Ayers, D., Dahlstrom, R., & Skinner, S.J. (1997). An exploratory investigation of organizational antecedents to new product success. Journal of Marketing Research, 34, 107-116.

Brophy D.R. (2006). A comparison of individual and group efforts to creatively solve contrasting types of problems. Creativity Res. J., 18, 293–315.

Sternberg, R.J., O'Hara, L.A., & Lubart, T.I. (1997). Creativity as investment. California Management Review, 40, 8-21.

Tegano, D.W., Moran, J.D., & Sawyers, J.K. (1991). Creativity in the early childhood classroom. Washington DC: National education Association.

 

PBL וסדר ט"ו בשבט

ד"ר רות דנינו ליכטנשטיין, אורנים, המכללה האקדמית לחינוך

 

במקורות היהודיים מופעי העצים, הצומח ועבודת האדמה משלבים בין תיאור המאפיינים הפיזיים של הצומח לגילוי משמעותו הסמלית והערכית. תהליך הלמידה המוצע עוקב אחר השילובים הללו. מסורת ט"ו בשבט התפרשה ועוצבה באופן שונה על-ידי החוגגים השונים לאורך הדורות. בארץ, לצד מנהג הנטיעות המסמל את השתרשותנו בארץ, התעוררה מחדש מסורת המקובלים לקיים "סדר" ט"ו בשבט.

הפרויקט הכיתתי סביבו התנהל תהליך הלמידה הוא יצירת סדר ט"ו בשבט. הוא נמשך על פני ארבעה מפגשים, אחד מהם כלל סיור בגן הבוטני במכללת אורנים. שיאו היה מפגש הסיום, הסדר החגיגי. הלימוד והעשייה התבצעו בקבוצות בכמה שלבים: התבוננות עצמית בידע המופנם בתודעה אודות החג ומרכיביו;  עבודת חקר בקבוצות במאפיינים הבוטניים ובמופעי האילנות בתרבות, במקורות, באגדות, בשירים, בסיפורים ובשפה; ולבסוף - יצירת אינטגרציה אישית של הקבוצה בין המדעי לרוחני.

התוצר שהוכן בקבוצות הוא עיבוד הידע הקבוצתי לקטלוג ויזואלי של העץ על מאפייניו הבוטניים והסימבוליים, מוצג על גבי חצי בריסטול ומונח על שולחן הסדר (מעין placemat). הסדר עצמו היה שילוב יצירתי של כל הקטלוגים הקבוצתיים לכדי "הגדה" אחת, אירוע דינמי של למידת עמיתים בדרך יצירתית ומעשירה ובאווירה שמחה וחגיגית, תוך כדי טעימה ממטעמי החג. כל קבוצה חתמה את חלקה בברכה אישית מאת האילן לכלל המסובים. הלמידה סביב פרויקט מזמנת למידה והתנסות חווייתית שבאמצעותה מתורגלות כמה מיומנויות חשובות: לימוד וחקירה של המידע וכן מיונו וסידורו סביב יסוד מארגן. הלימוד מתגבש באמצעות שיח והחלפת דעות בקבוצה ומתרגל עבודת צוות. ההצגה בפורמט מוגבל של חצי בריסטול מאפשרת מצד אחד את החברותא סביב השולחן ובנוסף מאלצת צמצום ובחינה וברירת העיקר עבור חברי הקבוצה. כמו כן היא מאלצת התבוננות בצד החזותי האסתטי של התוצר. כתיבת הברכה מאת העץ נותנת ביטוי יצירתי אישי והפנמה חווייתית של הנלמד אודות העץ. סך כל המיצגים הללו, המונחים על שולחן החג, מהווים תערוכה קבוצתית בנושא ט"ו בשבט, שהשיח והלימוד ההדדי סביבה מהווה ריטואל החג עצמו.

 

מילות מפתח: סדר ט"ו בשבט,  ,PBLיצירתיות, קטלוג ויזואלי, תערוכה קבוצתית