תקצירי פוסטרים

שימוש ביומני למידה

איריס יניב 

במסגרת התפיסה של הל"ל (הערכה של הלמידה) יש צורך באיסוף, ניתוח ופירוש ראיות על הלמידה לצורך מתן משוב לקידומה. ישנם כמה כלים לאיסוף ראיות לצורך מתן פירוש אינטגרטיבי על ביצועי הלומדים והישגיהם. מגוון הכלים יכול לכלול מטלות מסוגים שונים, אשר המשותף להן הוא סיווגן כ"ביצועי הבנה" (Perkins & Blythe, 1994). אחד מהכלים המרכזיים בהערכה חלופית לאיסוף ראיות לצורך ההערכה הוא יומנים לתיעוד הלמידה.

 

יומני למידה נועדו לתעד את הרפלקסיות של התלמידים על חומר הלימוד ותהליך הלמידה שלהם. על-פי ויגוצקי (Vigotzky, 1978), הרפלקסיה הכתובה אמורה לסייע בבניית משמעות, שכן הכתיבה מאפשרת לבחון את המחשבות ואינה רק המללה אלא גם הבניה שלהן (שריג, 1997). היומן מספק ראיות בעלות ערך הערכתי רב. אפשר להעריך באמצעותו את איכות הידע של הלומדים (Sarig, 1996) וכן את כשירותם הרפלקטיבית (Birenbaum & Amdur, 1999). התיעוד ביומן מאפשר ללמוד על האסטרטגיות המטא-קוגניטיביות שהפעילו הלומדים במהלך הלמידה, על הקשיים שבהם נתקלו ועל האופן שבו התגברו עליהם, על הרגשתם לגבי המטלה, על החלקים שהיו קלים עבורם וכדומה. יומני למידה משרתים אפוא שתי מטרות: למידה והערכה.

 

הכתיבה ביומן יכולה לעורר אצל התלמידים מודעות לתהליכים שהם עוברים במהלך הלמידה בכיתה, וכן עשויה להאיץ בהם לבחון את עמדתם כלפי הנושאים שעליהם הם כותבים. עבור תלמידים רבים, יומן הלמידה הוא אמצעי יעיל שבאמצעותו הם מנהלים דו-שיח בינם לבין עצמם, מפיקים לקחים ולומדים להכיר את עצמם ואת יכולותיהם. כמו כן, יומני הלמידה הם אמצעי לדו-שיח בין המורה לתלמידיו.

 

מילות מפתח:  גיוון דרכי הערכה, יומן למידה, רפלקסיה, הל"ל

 

מראי מקום

בירנבוים, מ' משוב והערכה בכיתה. http://www.cet.ac.il/self-regulation/Units/unit7-expand1.htm

שריג, ג' (1997). לכתוב דבר - כתיבה לשם חשיבה. אור-יהודה: הד ארצי-מסדה.

Birenbaum, M., & Amdur, L. (1999). Reflective active learning in a graduate course on assessment. Higher Education Research and Development, 18(2), 201-218.

Perkins D.N., & Blythe, T. (1994). Putting understanding up front. Educational Leadership, 51(5), 11-13.

Sarig, G. (1996). Academic literacy as ways of getting to know: What can be assessed? In: M. Birenbaum & F.J.R.C. Dochy (Eds.), Alternatives in assessment of achievements, learning processes and prior knowledge (pp. 161-199). Boston: MA: Kluwer.

Vygotzky, L.S. (1978). Mind in society: The development of higher psychological processes (trans.). Cambridge, MA: Harvard University Press.

 

על נס ההבנה כיחס התאמה אינטנציונלי בין החלקים לשלם

חובב רשלבך                                                                 

הכרזה המוצגת בכנס מדגימה במעשי אמנות, פרי תלמידי המכון לאמנות, את המשתמע מהתייחסות לתמצית מחשבת הפרשן והפילוסוף האנס גאורג גאדמר לגבי הבנת דבר-מה. הדוגמאות ממחישות כיצד הבנת דבר נגזרת מיחס של התאמה בין הבנת חלקי היגד לתפיסתו כרעיון שלם. עמדת גאדמר מוצגת בכרזה כאופן של התגברות על בעיית המעגליות הפרשנית דרך השהיית שיפוט. קרי, באמצעות הימנעות זמנית מקביעה נחרצת (כאופן שמגדיר דבר-מה ב'דבר') מתאפשרת היפתחות לאפשרויות הבנה שונות. ההיפתחות להבנה אחרת מתאפשרת בשל אימוץ המעגליות הפרשנית כאופן הבנה שמתייחס למחשבה הסוברת. ככלל, גישה זו מאפשרת לבחון סברות באמצעות התאמתן לתנאי המציאות או לאידיאות.

 

בכרזה מוצגים רישומים מקורס "יסודות הרישום" וכן יצירה גרפית מקורס "תקשורת חזותית". דוגמאות אלו ממחישות את היחס שנרקם בין חלקיה של היצירה האמנותית לבין רעיונותיה המרכזיים - כ'שלמים' שמאחדים 'חלקים'. הכרזה מראה כיצד כוחות ההבנה, בשלבים השונים של התגבשות היצירה, מניעים את משמעותה להבנה מעמיקה, הבנה רחבה מסך הבנת מרכיבי היצירה. 

 

מילות מפתח: היגד, הבנה, חלקים, שלם, רושם

מראי מקום

רשלבך, ח' (2011). מעשה האמנות בין משמעות להתענגות: עיון על פי מחשבת רולאן בארת. תל-אביב: רסלינג.

 

Gadamer, H.G. (2006). Truth and Method, 2nd revised edition, (1975). Trans. J. Weinsheimer & D.G. Marshall. New York: Continuum

Footer Mobile