המרכז לקידום ההוראה

מושב 1 - הוראה במגוון תרבויות וגילאים

יו"ר: ד"ר איריס וגנר-גרשגורן, אורנים, המכללה האקדמית לחינוך

כיתה: בית 46, קומה ב', 201

שעה: 13:00 - 14:30

ד"ר שי שפיר, אורנים, המכללה האקדמית לחינוך 

אנו אנשי ההוראה מורגלים ללמד במרחב מסודר ובדרך כלל סגור, בו יש לנו שליטה על המרחב הכיתתי. לרוב  אנו יודעים מהי רמתם של התלמידים שלנו ומה יכולתם אפילו בנושאי הבסיס. התכנון הלוגי הדידקטי בו אנו רגילים, קורס לעיתים כאשר מגיעים לסביבה קיצונית או שונה כל כך מזו המוכרת והידועה.

כיצד  נתמודד עם הוראה באי אקזוטי, כאשר הלומדים הם קהל הטרוגני קיצוני המורכב ממובטלי הכפר ומאנשי אקדמיה, בכיתה הפתוחה לים, נטולת קירות,  כאשר עלינו להורות חומר חדשני מדעי ויישומי בכל הרמות עבור כל קהל הלומדים ההטרוגני?

האתגר הזה הוביל אותי לחוויה הוראתית אשר אפשרה לי לממש את מגוון הידע ההוראתי המצטבר לכדי מימוש מוצלח וחוויה מדהימה. בשנה שעברה הגעתי לסמואה האמריקאית (אי קטן באוקיינוס השקט) כדי להעביר סדנה לשיקום של שוניות אלמוגים. אני משער כי הצלחת הסדנה נשענה בעיקרה על מגוון שיטות של הוראה התנסותית שחוויתי במהלך שנותיי במכללת אורנים. הגמישות ההוראתית, השילוב בין חדשני ומסורתי והשינויים שערכתי בדרך ההוראה תוך כדי הסדנה, יצרו הוראה יצירתית מגוונת ומוצלחת. ברצוני להציג חוויית הוראה זו ולחזק את הצורך בהתנסות בשיטות הוראה שונות ומגוונות המאפשרות התמודדות הוראתית גם בסביבה קיצונית ושונה כל כך.

מילות מפתח:  הוראה חווייתית, שילוב הוראת חוץ-כיתתית, הוראה הטרוגנית, רב-תרבותיות, הוראה מסורתית

ד"ר דימיטרי פיטרמן, ד"ר מאשה גוזמן וד"ר פזית עזורי, המכללה האקדמית ת"א-יפו

אחד התהליכים המשמעותיים המתרחשים בשנים האחרונות אך לא תמיד עולים על פני השטח ולעיני הציבור הוא שילוב חרדים באקדמיה ובשוק העבודה. ישנו צורך ציבורי, פוליטי וכלכלי של ממשלות ישראל האחרונות לשלב את האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה. בשילוב עם צורך זה ישנה היענות ואף רצון מצד האוכלוסייה החרדית להתפרנס בכוחות עצמה ולהשתלב בשוק העבודה.

לפני כשנתיים החל במכללה האקדמית תל אביב יפו פרויקט מיוחד, בו סטודנטים חרדים לומדים בכיתות נפרדות את מקצוע הסיעוד, מקצוע נדרש בישראל. הלימודים מקבילים ללימודים הנלמדים בכיתות ה"רגילות" ועונים באופן מוחלט לדרישות משרד הבריאות. לאחר תום הלימודים, יוענק לסטודנטים תואר ראשון במדעי הסיעוד והם ישתלבו בשוק העבודה.

מספר אתגרים עולים בפרויקט זה והם נחווים על-ידי מרצי התכנית ומנהליה: (1) הסטודנטים החרדים בדרך כלל מבוגרים יותר; (2) היחס הניתן למרצה הוא שונה. יחס מכבד אך נוטה לטשטש ולבדוק גבולות; (3) לסטודנטים אין רקע במקצועות ליבה; ו-(4) גישה שונה לחומר הנלמד. הסטודנטים נוטים להיתפס למילים, לניואנסים ויש להם קושי בהפרדת עיקר וטפל.

לאור התמורות החלות בחברה הישראלית בשנים האחרונות, אנו צופים כי נתח החברה החרדית שירצה להשתלב באקדמיה ובשוק העבודה רק ילך ויגדל. נציג את האתגרים הכרוכים בפרויקט כזה, את התמודדות הצוות ואף נתונים ראשוניים המשווים בין ציוני הגברים החרדים לבין הציונים של האוכלוסייה ה"רגילה" במבחנים זהים.

מילות מפתח:  חרדים, סיעוד, אקדמיה, אתגר, למידה

דוריס טולדנו-קיפר והגר לב, אורנים, המכללה האקדמית לחינוך

במסגרת הקורס "גן אחר", על-פי משנתו של גדעון לוין, חלק ממטלות הקורס הוא לזהות הזדמנות לפיתוח יוזמה של ילד או קבוצת ילדים מתוך הקשבה. זוהי עבודה ייחודית המתבססת על הקשבה פעילה לצורכי הילד בניסיון להבין את עולמו הפנימי ואת עיסוקיו, ומכאן  תיעשה הרחבה למושגים המרכזיים בגישת "גן אחר". לאחר היישום בגן, הסטודנט מתעד את היוזמה תוך כדי כתיבה רפלקטיבית.

גדעון לוין מדבר על אדם בעל יוזמה: "אדם פעיל, שאכפת לו, שמשכלל כל הזמן את היכולות שלו" (דיין, 2001). איך נפתח ילד בעל יוזמה, המפתח את יכולותיו? לדידנו, נדרש לפתח אצל הילד סקרנות ורצון לדעת. הסקרנות מעודדת אצל הילד את המוטיבציה להתנסות וליצור, והיא תיווצר באמצעות התעניינות ייעודית של הגננת באירועים וביוזמות של הילד. הגננת נדרשת להקשבה במטרה להעצים את היוזמה, שתכליתה לעודד חקרנות וסקרנות. מכאן, שהגננת מחויבת לרגישות ולערנות אינטלקטואלית, אשר משאירות בידיה את היוזמה המגיבה ואת היוזמה המעוררת. יוזמת הגננת מתוך הקשבה לילדים היא חיונית, ותורמת לאווירת העשייה בגן במטרה לגרום להתהוותם של דברים.

המרכיבים המעודדים יוזמות חדשות תוך טיפוח כישוריהם השונים של הילדים הם: (1) הקשבה: לעיתים די בהקשבה דמומה ואין כל צורך בשיחה. לעיתים הקשבה היא הבסיס לשיחה ולהמללה; (2) עידוד מודרך: לעיתים עולות יוזמות הילד על יכולותיו הפיזיות, הטכניות והרוחניות. כגודל היוזמות ביחס ליכולות  כך גודל התסכולים. העידוד המודרך צריך להראות לילד שיש להתייחס גם לסביבה (כגון חומרים וחוקי הטבע), וכי היוזמה צריכה להיות אתגרית אך ברת השגה; ו-(3) עשייה: העשייה של הילד בהמשך להקשבה ולעידוד של הגננת.

יוזמת הגננת תתבטא בעניין שיש לה בילד, בפעילותו, בלבטיו וברגשותיו. עידוד הילד לסקרנות ועשייה ביחס לסביבה מצריכה סביבה מאתגרת. מכאן שגננת שתעשיר את הגן במגוון גירויים איכותיים כמו ציוד, אביזרים ומשחקים, תאפשר סביבה שעיקרה עידוד לסקרנות ותוצאתה תהיה עשייה של הילד באופן בו יבוא לידי ביטוי מנעד רחב של יכולות וכישורים (לוין, 1989).

גדעון לוין כתב על ביקור דמיוני ב"גן יוזמה". לדעתו גן יוזמה "מתנהל לפי שיטת זרימת הפעילות"; המחנכות בו פועלות על-פי עיקרון "המעורבות המשתתפת"; עצמאות הילדים בכלל ובחירת הפעילויות הוא עיקרון חיוני. ב"גן יוזמה" מייחסים ערך פדגוגי שווה לכל פעילות. תשומת הלב של המחנכות נתונה להעשרת ציוד הגן על מנת לענות על העדפות הילדים (בקר ודוידי). לתפיסתנו, ב"גן יוזמה" קיימת אווירה של סקרנות ויצירה המצמצמת מתחים ואלימות.

מילות מפתח: יוזמה, הקשבה, התבוננות, רלוונטיות, תיעוד