רויטל יהלום, המכון לחינוך דמוקרטי
כיתה: בית 46, קומה ב', 203
שעה: 11:45 – 12:30
אטינגר (2000) מנסה להבין מדוע ניסיון לחולל שינוי פדגוגי בית ספרי נועד לכישלון. היא מדמה את השינוי ל"ארמונות בחול" שלהם מבנים יצירתיים מלאי יופי, אך הם אינם מחזיקים מעמד זמן רב. לטענתה, רוב השינויים הפדגוגיים הם הנחתה מלמעלה, לא נוכחים בבית הספר בצורה משמעותית, לא מביאים לשינוי תודעתי והתנהגותי, ונשארים בשוליים כאלמנטים נקודתיים חד-פעמיים שאינם מייצרים שפה חינוכית ופדגוגית אחת. הפתרון שהיא מציעה הוא יצירת סדירות ארגונית בבית הספר, המביאה לשינוי התנהגותי. "מרכז עתיד" בית ספרי אכן עושה זאת ונותן ליצירתיות הפדגוגית בית ומקום בחיי בית הספר.
"מרכז עתיד" הוא מודל ההולך ומתפתח בשנים האחרונות בארגונים פרטיים וציבוריים בעולם. ב"מרכז עתיד" מפתחים שותפויות ויזמויות, והוא מקום ליצירתיות ארגונית מכוונת מטרה. "מרכז עתיד" בית ספרי הוא מקום פיזי בתוך בית הספר, הוא מעוצב באופן ייחודי המאפשר פרספקטיבות מגוונות ומקדם חשיבה חינוכית יצירתית פורצת דרך.
ב"מרכז עתיד" צוות בית הספר נפגש ללמידה ויצירה של חדשנות פדגוגית וחינוכית: בניית מודלים, כלים, תכניות לימוד, כלי משוב והערכה. למרכז מגיעים גם תלמידי בית הספר לשעות חינוך מיוחדות שבמרכזן פיתוח מיומנויות רפלקטיביות של "האדם הלומד".
"מרכז עתיד" בית ספרי ראשון הוקם בשנה שעברה בבית ספר צומח במודיעין והפך ל"מוח" ול"לב" של בית הספר. בימים אלו בתי ספר נוספים בוחרים להקים "מרכז עתיד". בקרוב תוקם רשת של בתי ספר שישתמשו במודל ללמידה הדדית.
מילות מפתח: חדשנות חינוכית, אדריכלות פדגוגית, שיתוף קהילה, תהליכי שינוי, יצירתיות ממוקדת מטרה
מראי מקום
אטינגר, ל' (2000). כיצד ניתן לחולל שינוי משמעותי ומתמשך בתרבות ביה"ס? בתוך: י' הרפז (עורך), הוראה ולמידה בקהילות חשיבה: בדרך לבית ספר חושב (עמ' 71-63). ירושלים: הוצאת ברנקו-וייס.