מדינתנו נמצאת כיום בעיצומה של תקופה כאוטית וסוערת. יצירותינו, הנעות בין האישי והפרטי לבין החברתי והציבורי, מבקשות לשקף מחשבה על מסורות אומנותיות ומעלות שאלות על תפקידה של האומנות, על המקום שהיא ממלאת בחברה ועל הקשרים בין אומנות לחיי היומיום, לפילוסופיה, לתקשורת ולפוליטיקה. הסטטוס קוו שהיה קיים עד כה, הנוגע לצביונה של המדינה, עומד למבחן ומאיים לפרק אותה מבפנים. הוראות ההפעלה, שהיו לה כאבני יסוד, מלמדות על שיבוש חמור ועל שיקול דעת המבקש ללבוש צבעים אחרים. יש מי שיראו בכך תהליך חיובי והכרחי ואחרים יראו בכך את קץ קיומה. השיבוש בא לידי ביטוי במגוון רבדים בחיינו ומוצג בתערוכה בדרכים המבקרות את השיבוש באופנים שונים.
בעבודתה של לימור כמוס מוצג עובד האדמה כדמות המסמלת את הקשר בין האדם לאדמתו. עובד האדמה הגאה, בעל האידיאולוגיות החלוציות, נחבט קשות, נשרף ונפרם ככל שהמחלוקות עולות ומעמידות אותו בסכנת קיום. באמצעותו מתעוררת שאלה קריטית ומטרידה: האם הארץ תמשיך להתקיים בלי צביונה היהודי? כפי שכתוב: "וַתִּטְמָ֣א הָאָ֔רֶץ וָאֶפְקֹ֥ד עֲוֺנָ֖הּ עָלֶ֑יהָ וַתָּקִ֥א הָאָ֖רֶץ אֶת־יֹשְׁבֶֽיהָ" (ויקרא יח כה).
בעבודת הווידאו של שי גולדשטיין משתקף שיבוש המשפיע באופנים שונים על היסודות האישיים והנפשיים של האדם, והוא מוצג כמציאות פרטית המבקשת להשליך על הכללי והאוניברסלי כתמרור אזהרה בוהק. שי מציג עבודות המורכבות מחוויות אישיות העוסקות בשבר וטראומה אך גם בכוח גדול וקימה.
עבודותיה של קרן מאור-שער עוסקות בחיבור בין הגוף והנפש ומבקשות לבקר את התפיסה במרחב הציבורי-ישראלי, הביקורתי והשיפוטי, ולערער עליה. תפיסה הרואה את הביטוי העצמי כפסול בהקשר של גוף, מיניות, מגדר וחופש בחירה. הפסוק "וּכְתֹ֣בֶת קַֽעֲקַ֔ע לֹ֥א תִתְּנ֖וּ בָּכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָֽה" (ויקרא יט כח) עוסק באיסור לביטוי אישי באמצעות קעקוע בגוף המושלם ומתעלם מהסיפור שהגוף הנושא אותו רוצה לספר. דיכוי מגדרי המגיע מתוך שיפוטיות והשפלה היא דוגמה נוספת לתיוג החברתי הקיים. העבודות מציבות מעין מראה לחברה ומאלצות אותה להתבונן במציאות הנחשבת בעיניה לשיבוש תרבותי, חריגה ופרובוקטיבית מן המקובל עבורה.
עבודתה של מורג'אן דראושה מציגה בלרינה יפהפייה התרה אחר החופש אך פעולותיה מנותבות על ידי אחרים בחברה. הם משבשים אותה ואת רצונותיה הכמוסים באופן מוחשי וגורמים לה לאי נוחות ולשינוי פיזי ניכר, עד כדי ויתור על חלומה לרקוד את דרכה אל החופש.