טופס נייח

קורסים בתכנית

תקצירי הקורסים תשפ"ה (2024-2025)
קורסי חובה​

ד"ר קובי אסולין

הקורס יעסוק בתולדות ההרמנויטיקה המסורתית כפי שמתבטאת בטקסטים מן העת העתיקה ומימי הביניים (במיוחד מקורות יהודיים ממחשבת חז"ל ומן הפילוסופיה והמיסטיקה של ימי הביניים), מחד, ובתיאוריות מודרניות של תורת הפרשנות (הרמנויטיקה תיאורטית, פילוסופית, פנומנולוגית, סטרוקטואליזם ועוד), מאידך. נקודת המפגש בין שני ההיבטים הנזכרים תיעשה באמצעות בחינת יישומן של תיאוריות מודרניות של תורת הפרשנות על תולדות הפרשנות המסורתית.

ד"ר אילה צור

העידן המודרני הביא עימו לבתי הספר שתי תופעות מרכזיות. התופעה הראשונה קשורה לארגון המרחב הפיזי והסדירויות על יסודות המטפורה של פס ייצור. בתי הספר, בהשראת המהפכה התעשייתית, התמקדו במטרה להכין תלמידים ביעילות לתפקד כבוגרים המשרתים את צורכי החברה. הם צמחו כבניינים עם מסדרונות ארוכים המחברים בין כיתות מרובעות אשר בהם מורה אחד מלמד תלמידים רבים בפרקי זמן מחזוריים וקצובים. התופעה השנייה קשורה לפיצול הידע לדיסציפלינות אשר הגיע לשיאו בתחילת המאה ה-20. הפיצול אמנם תרם להתמחות ולגילויים מדעיים חשובים, אולם במקביל אבדה החשיבה המאחדת והפרספקטיבה הרחבה.
קורס זה מציע חלופה לתכנון המסורתי באמצעות חשיבה על החינוך במונחים של מרחבים פיזיים ומרחבי ידע שגבולותיהם גמישים.
במסגרת הקורס הסטודנטים יחשפו לאפשרויות שונות לקיום תהליכי למידה והוראה רב-תחומיים ויפתחו יחידות לימוד המותאמות למגוון הקשרים.

1 ש"ש
ד"ר איריס גרשגורן


קורס זה הינו קורס מבוא בשיטות מחקר בהתייחס למחקר איכותני ומחקר כמותני.
בקורס יוצגו מאפייני המחקר האיכותני והכמותני והכלים העומדים לרשות החוקרים, זאת במטרה להבין את שיקולי הדעת בבחירת גישת המחקר והתאמת כלי המחקר למטרות המחקר ושאלות המחקר.
הקורס יכלול התנסויות ב: הגדרה/זיהוי/ניסוח של מטרות מחקר, שאלות מחקר; התאמת הגישה המחקרית לשאלות המחקר; בבניה/התאמה/בחירה של כלי מחקר; עיבוד נתונים/קריאת נכונה של נתונים; כתיבת ממצאים והסקת מסקנות בהתאם לגישה האיכותנית והכמותנית.

ד"ר קובי אסולין

התרבות היא בחזקת האטמוספירה הרעיונית והחפצית (אובייקטים) שבתוכה בני אדם פועלים. לעיתים מדובר במאפיינים אוניברסליים ולרוב בכאלו שהם לוקאליים. חקר התרבות הינו תחום ידע מאוחר יחסית שמנסה להבין את התרבות שבתוכה אנו פועלים, ולא פחות מזה מופעלים, מנקודות מבט של משמעות, כוח, שפה, שיח, תקשורת. יודגש, מושא הדיון אינו התרבות הגבוהה אלא עולם החפצים היום-יומי שמקיף אותנו (טלוויזיה, מוצרי צריכה, אופנה, מוסדות ומרחבים מודרניים (בתי ספר, בתי חרושת, בתי חולים, מרכזי קניות, מרשתת). הקורס משלב תובנות ומושגים מתחום הפילוסופיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, שפה ותקשורת. נקודת המוצא לדיון היא שלא פחות מזה שאנחנו מגדירים את סביבתנו זו מגדירה אותנו ולכן חשוב להבין את יחסי הגומלין הפרשניים ביננו לבינה. 
במהלך הקורס נתמקד בהוגים וטקסטים קאנוניים בחקר התרבות ולצד זה נתמקד בחקר מקרה תרבותי אחד: המשחק.  

ד"ר אלי ברודרמן

ברחבי העולם הולכת ומתרחבת התפיסה שגישה רב תחומית לידע ופיתוח יכולות אינטגרציה בין חוויה לידע הם המפתח להוראת העתיד.  מגוון ואינטגרציה, שיתוף פעולה ואינטראקציה חשיבה יצירתית וגילוי, גמישות מחשבתית ופיצוי כל אלו ועוד כערכים וכדרכי פעולה מצויים בתרמיל העמוס של לימודים רב תחומיים. במסגרת הקורס  יקראו הסטודנטים טקסטים מתחומי האמנות, הפילוסופיה וחקר התרבות העוסקים בסוגיות רב תחומיות ונבחן באמצעותם את האתגרים שמציב תחום החשיבה האינטרדיסציפלינרי. במסגרת החשיבה על מושג הרב תחומיות  יעסוק הקורס בקשר שבין חינוך לחשיבה רב תחומית במסגרת סדנא בה יפתחו הסטודנטים כלי הוראה לפיתוח חשיבה  GPTולימוד רב תחומיות במסגרת מערכת החינוך.  לאחרונה נכנס שחקן חדש ורב כוח הצ'אט.
במסגרת הקורס נחקור את תפקידה של הבינה המלאכותית במסגרת התרבות ונבדוק האם  היא תורמת להתפתחות הרב תחומיות, אם כן באיזה אופן? השפעתה על יצירתיות וחשיבה מורכבת והאם הבינה הזו היא אויב או אוהב.

ד"ר אוהד אופז

 מידע יפורסם בקרוב

ד"ר אלה קריגר​

המציאות בה אנו חיים מחייבת התמודדות עם שינויים מהירים ומתמידים בכל תחומי החיים. הטכנולוגיה ותכניה (רשתות חברתיות כדוגמה) והשימושים המגוונים שהיא מציעה הופכת להיות דומיננטית בחיי התלמידים ובתי הספר ומהווה מעין עגל זהב אליו נדמה שיש להשתחוות בכל מחיר. בנוסף לנאמר לעיל בתי הספר ברובם נשארו בעלי מבנה תכנים דיסציפלינארי, קרי ריבוי של מקצועות המנותקים זה מזה, הנצברים בתודעתו של התלמיד זה לצד זה בלא להשאיר את רישומם לטווח ארוך ובמקרים רבים מהווים מקור לתחושות של שעמום וחוסר יכולת מצד אחד ומצד אחר נתפסים כחסרי משמעות לחייו של התלמיד.
הארגון הדיסציפלינארי של מרבית תכני בית הספר מייצר מרחב מונוליטי צר של גירויים ומאלץ את התלמיד לשנות את אופני חשיבתו ממקצוע אחד לשני במהירות ובמידה רבה "לרפרף" מעל המקצועות השונים רק כדי להשיג ציון סביר, וכך הופך הציון ליעד מרכזי ולא הלימוד עצמו. חוויית הלימוד הינה חוויה תחרותית של מרוץ ארוך שאינו נגמר.
הקורס "תכנון לימודים רב תחומי" יתחלק למספר שלבים בהם יתבקשו הסטודנטים לחקור תכניות לימוד בינתחומיות, לחקור את התאמת בית הספר בו הם מלמדים לצורת לימוד זו ולבנות תכנית לימודית בינתחומית המתפתחת לאור מחקר למשמעויות וליתרונות של בינתחומיות בבתי הספר.​


קורסי חובה אמן/ית – מורה – יוצר/ת

2 ש"ש
רותי הלביץ-כהן, ד"ר אלה קריגר 


תקציר הקורס: הקורס ילווה את הסטודנטים במסעם האישי בסטודיו ויעודד את המחקר דרך פרקטיקה אמנותית  במגוון מדיומים. הקורס ישמש כמפגש-שיח דיאלוגי ורב תחומי. הסטודנטים יציגו במפגשים תהליכי יצירה הן דרך מצגות והן באמצעות עבודות (התנסויות, סקיצות, פיתוח חומרי ורעיוני). על הסטודנטים יהיה לעבוד ולפתח גוף יצירה בשיעורי סדנא (בהדרכת אמן /יוצר במדיה) ו/או בסדנאות הפתוחות (ללא הדרכה) במכון לאמנות ובחוג לתקשורת ו/או בסטודיו הפרטי.  עם כניסתם לתהליך הכנת הסמינריון  יעבדו גם עם מנחה אישי ובסופו של דבר יגישו סמינריון מבוסס יצירה על שני חלקיו: גוף יצירה ומסמך מלווה.

רותי הלביץ,​ פריד אבו-שקרה מחאג'נה
 
מטרות הקורס
מטרת הסדנה היא ללוות את תהליכי היצירה האישית של הסטודנטים/יות לקראת תערוכת הגמר ולקראת פעילות מקצועית בשדה האמנות. בסדנה יינתנו כלים לפיתוח שפה אישית, פיתוח קשר מפרה בין תהליכי יצירה ומחקר, עיסוק בסוגיות של הצבה ותצוגה ושיכלול השיח אודות היצירה במסגרת דיון קבוצתי.

תוצרי למידה:

1. פיתוח ושכלול תהליכי יצירה
2 . ניסוח וגיבוש השפה והדרך האמנותית של כל סטודנט/ית
3. הכרות עם יצירות מהארץ והעולם, חללי תצוגה, אסטרטגיות הצבה ועוד
3. כלים מעשיים לקראת פעילות מקצועית בשדה האמנות כגון: תיק אמן, פרזנטציה, תערוכה וכד'

נושאי הקורס

ליווי תהליכי יצירה וריפלקסיה לעבודה בסטודיו הפרטי של כל הסטודנט/ית. תמיכה בפיתוח השפה האישית של הסטודנט/ית והבשלת המהלך האמנותי לקראת תערוכת הגמר. כמו כן, הסדנה תכלול דיון במגוון נושאים הקושרים בין מרחב הסטודיו למרחב התצוגה. סמסטר ב' יוקדש לדיון בכלים מקצועיים לפעולה בשדה האמנות, כגון: הכנת פורטפוליו, גיבוש הצעה לתערוכה, פרזנטציה ועוד. בתום הסמסטר הראשון תתקיים הגשת ביניים ובתום הסמסטר השני תתקיים הגשה של תערוכת הגמר.

2 ש"ש
ד"ר שחר מרנין דיסטפלד
 
הקורס ילווה את הסטודנטיות והסטודנטים המתעתדים לכתוב עבודת גמר במתודולוגיה של מחקר מבוסס יצירה בכל שלבי המחקר: בחירת הנושא, גיבוש השאלה, ניסוח והגשה של הצעת המחקר, כתיבה והגשת עבודת גמר בתום שנת הלימודים. במהלך הקורס הסטודנטיות והסטודנטים יקבלו הנחיה פרטנית-אינדיבידואלית, יודרכו  כקבוצה, ויהיו שותפים פעילים בדיונים הכיתתיים ובפורום בMOODLE. לשיתוף בתהליכי המחקר ברמה הקבוצתית ישנה חשיבות רבה בתוך המתודולוגיה של ABR, מאחר והנחת היסוד היא שהשיתוף מוביל לתרומה הדדית ולהעשרת מהלך היצירה והמחקר.
(ART BASED RESEARCH) ABR, "מחקר מבוסס יצירה" היא מתודולוגיה הכוללת שיטות מגוונות הרואות בתהליך האמנותי כמרחב של חקירה. האמנות, על תחומיה ומגמותיה, נתפסת  כדרך/מרחב  לאיסוף  וניתוח "נתונים", אשר מתגבשים באמצעות תהליכי יצירה לכדי ידע חדש (Leavy, 2009).  במחקר מסוג  ABR, ליצירת האמנות תפקיד ביצירת ידע חדש. עם זאת, "יצירת  האמנות לא מסבירה עצמה: היא דורשת  תיאור לשוני המתייחס לתהליך הפיתוח של הרעיון ולשאלת המחקר המגולמת בו; הטקסט מתאר את החדשנות הגלומה ביצירה, אבל לא יכול להיות מובן במלואו ללא התייחסות וללא התבוננות ביצירה" (Candy, 2006). על-כן, עבודת הגמר שלנו תכלול גוף יצירה שיוצג בתערוכה ומסמך מילולי מלווה.


  קורסי חובה – חינוך וולדורף​ 

ד"ר יפתח בן אהרון

הקורס יבחן את התנאים התודעתיים של התרבות העכשווית, לאור פרספקטיבות התפתחותיות נרחבות, כפי שהן עולות מתוך מדע הרוח האנתרופוסופי. נתבונן בקריסה של מערכות ידע ואמונה במאות האחרונות, והולדתן של אפשרויות תודעה, חוויה ויצירה חדשות. הקורס שואף ליצור בסיס למחקר עצמאי בתהליכי ההשתנות של ההווה, דרך שיחה והתבוננות משותפת​

ד"ר אבנר המאירי

כשאנחנו מציירים אנחנו תמיד עושים משהו עם צבעים. אך מה הם צבעים? ומהו היחס בין הצבעים לשפה הציורית? מהי תמונה? ומהו היחס בין תמונה למציאות? 
בסדנה נתנסה ביחסים המורכבים הללו היוצרים את עבודת הציור. ננסה לעמוד על הממשות החיה של הצבעים ועל הקשר שלהם לעולמנו הפנימי. ננסה לחוות כיצד יכול עולם הצבע ליצור שפה שמדברת את העולם באופן אחר ומפתיע ובכך ליצור עולם חדש בתוך העולם. 
נעבוד ברישום, בצבעי גואש וטמפרה.

  סמינריונים 

ד"ר אריאל פרידמן וד"ר אוהד אופז​
 
מידע יפורסם בהמשך


קורסי בחירה - רב שנתיים

ד"ר אילת אטינגר

קורס 'קמפוס' הוא קורס מרוכז של 3 ימים שיתקיים בראשית חופשת הקיץ. בקורס  נֵחָשף לעולמם החברתי והרוחני של חכמי המשנה והתלמוד שפעלו בישראל מחורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה ועד למותו של ר' יהודה הנשיא, בשנת 220. נראה כיצד רעיונותיהם ותפיסת עולמם קיבלו ביטוי ספרותי, ונבין כיצד ספרות שנוצרה לפני למעלה מ-1500 שנה, משמשת כלי יעיל ורלוונטי להוראת המציאות בת-זמנינו.  
היום הראשון לקורס יהיה עיוני ובמהלכו נלמד על תקופת חז"ל ונחשף ל'לשון הזהב' שנקטו וליסודות הסיפור התלמודי. היום השני יהיה יום מרוכז בציפורי, שבמהלכו נלמד את האגדות באתר ומתוך המיקום וההקשר נקבל משמעות נוספת, ואילו היום השלישי יתקיים כולו בבית שערים ויוקדש לדמותו של ר' יהודה הנשיא.
פרט לידע התרבותי, הספרותי וההיסטורי של אגדות חז"ל בהקשרן, ערך נוסף של הקורס הוא ב'סיפור סיפורים' והדרכה 'באתר'.

פרופ' אילת שמיר

בסדנה נעסוק במיתוס המשפחה, בפירוקו ובכתיבה אודותיו מזוויות מבט שונות: אב-בן, אב-בת, אם-בן, אם-בת, זוגיות וגירושין
נתמקד בתצלום ראשוני אישי מתוך האלבום המשפחתי - ונצא ממנו למסע ספרותי בעקבות מי שמופיע בתצלום, בעקבות הדינמיקה המשפחתית שהוא מגלה או מסתיר, ולא פחות מכך בעקבות מי שנעדר ממנו

פרופ' משה יצחקי

"כל אמנותו של קפקא היא לאלץ את הקורא לשוב ולקרוא..." (א. קאמי, המיתוס של סיזיפוס, עמ' 135). יצירותיו של קפקא הן מהיצירות המשפיעות ביותר על הספרות, הפילוסופיה, הפסיכולוגיה והאמנות במאה ה20. הקריאה ביצירות קפקא עלולה להיות לא מובנת, חסרת פשר, מתסכלת ומייאשת. אולם למרבה הפלא והפרדוכס היא יכולה להיות חוויה מכוננת, נוגעת בנפש העולם והאדם ואף בעלת פוטנציאל של ריפוי ותיקון אדם ועולם.  
מטרות הקורס:
  • ללמוד לקרוא את קפקא
  • לעמוד על סוגיות של תוכן וצורה ביצירות שיילמדו
  • להבנות תפישת עולם חינוכית, רגשית, ערכית ואנושית על בסיס הקריאה בקפקא. 
  • להכיר מושגי יסוד ביצירה הקפקאית כמו: אבסורד, אקזיסטנציאליזם, פרדוכס, מוטיב הפצע אי וודאות, דה קונסטרוקציה והבנייה מחדש. זמן מקום, גבולות הפרשנות ועוד.
  • להכיר את הגישה הפנומנולוגית וגישת "תגובת הקורא" 
  • ​לשוחח על עולמנו שיח מרפא.

פרופ' אילת שמיר

חיפה בין הר לים, כפי שהיא מתגלמת בספרות הישראלית החדשה, על נופיה הגיאוגרפים והחברתיים הייחודיים לה, וההוויה סוציו-פוליטית שמזינה אותה
בין היצירות שבהן נעסוק:
״מול היערות״, ״המאהב״, ״הכלה המשחררת״ - א״ב יהושע
״חסות״, ״חצוצרה בוואדי״ - סמי מיכאל
״רחוב המדרגות״, ״כסף קטן״ - יהודית הנדל
״שלאף שטונדה״, ״הנה אני מתחילה״ - יהודית קציר
״השיבה לחיפה״ - ע'סאן כנפאני
״האופסימיסט״ - אמיל חביבי
״הלב הוא קטמנדו״ - יואל הופמן
״נטל ההוכחה״ - אילת שמיר
שירים שונים שמופיעים באנתולוגיה ״שירי חיפה״ - שירים מאת:
חנא אבו חנא, יעקב אורלנד, רפאל אליעז, שולמית אפפל, אורי צבי גרינברג, מחמוד דרוויש, נתן זך, נורית זרחי, רחל חלפי, יצחק לאור, רוני סומק, נעים עריידי, עודד פלד, רחל המשוררת (בלובשטיין), יונתן רטוש, פנחס שדה, אילנה שחף ועוד. ​​

ד"ר אלה קריגר

מגפת הקורונה חוללה מהפכה בתחום החינוך. הבידוד יצר מרחב הוראה מסוג חדש. את המפגש האנושי המרנו במפגש וירטואלי, מסך-אל-מסך, ואת תהליכי הלמידה מלווים כעת שיעורים מוקלטים מראש. הוראה מקוונת א-סינכרונית שינתה את תפיסת הזמן והחלל של מרחב הלמידה, והציבה בפנינו אתגרים מרובים. כיצד ניתן להפיח חיים בהוראה מקוונת? באילו אמצעים שיעורים מוקלטים מראש עשויים להיות דינמיים? מהן הדרכים לייצר דיאלוג בהוראה א-סינכרונית? 
בקורס זה נתמקד בפודקאסט (הֶסְכֵּת) ככלי פדגוגי המסייע להוביל תהליכי למידה משמעותיים ללא מפגש פנים-אל-פנים. נאמוד על חשיבות הדיאלוג בפודקאסט ככזה המאפשר מפגש בין דוברים ובין תחומי ידע, ובנוסף, "נותן קול" לקהל המאזינים דרך שאלות פשוטות וישירות. הקורס, כצפוי, יהיה בנוי מפודקאסטים, שיעורים מוקלטים מראש ומספר מפגשים סינכרוניים מקוונים (של הגשות פודקאסטים אשר הוכנו על ידי סטודנטים ומשוב כיתתי). במהלך הסמסטר נקליט פודקאסטים, נאזין להם, ננתח אותם, ונדון באפשרויות הרבות שפותח בפנינו הפודקאסט ככלי פדגוגי רב-תחומי. 






Footer Mobile