דנה ניצני
אני יוצרת עבודות הדפס ומיצב. דרך תהליכי היצירה אני בוחנת כיצד יצירת האומנות יכולה לשמש שפה חזותית להמחשה ועיבוד של זיכרונות, חוויות ורגשות מורכבים. היצירה שלי משמשת עדות ויזואלית לזיכרון האישי הטראומתי ובכך היא גם מהדהדת טראומות נשיות קולקטיביות.
אני בודקת איך אפשר לתאר בפעולה אומנותית את הרטט העדין, את הרעד הפנימי, את הרגע שבו הנשמה נבהלת, קופאת, נעתקת.
מיטל סעדון
בעבודתי אני חוקרת מערכות יחסים שהגבולות בהן לא ברורים, כשגוף אחד פולש לאחר ותופס את מקומו ואת העיוות שנוצר מהכלאה של שני הגופים. ברישומים הקו שלי כמו מייצר הסוואה ומתאר עולם נעים והרמוני, אבל התוכן המצויר מלמד על מציאות מורכבת יותר. אני מעבדת את המצבים המורכבים של פולשנות וטפילות, אי-יציבות, תעתוע, חוסר עקביות, ערעור הקרקע והיסודות. אני מנסה לבטא את החוויה הגופנית שנעה על הציר בין להחזיק ולשמוט.
נטע זידל - "רהיטים מספרים ודירות מדברות"
עבודותיי עוסקות בפירוק והרכבה של חדרים ביתיים.
לכל חדר וחפץ במרחב הביתי היגיון משלו, כפי שכל חלק מהיצירה בסדרה מספר סיפור של טרנספורמציה. רהיטים פונקציונליים הופכים לדמיוניים ומאורגנים מחדש לקומפוזיציות המאתגרות את המושגים המקובלים של איזון ושימושיות. מושג הבית בתקופה הזו מחזק את הצורך ואת הרצון להרכיב את החלל הפנימי מחדש, כך שינוע, יכיל ויבטא את מנעד הרגשות שהתקופה מעוררת. הדירות והרהיטים משתלבים באמצעות קולאז' ומייצרים מרחבים חדשים המזמינים את הצופה להרהר בנוסטלגיה על הזמן החולף ולחשוב על מהותו העכשווית.
יעל דרייזין רבו
בפעולת הציור אני מביטה בלב ההתרחשות, בשימת דגש על מה שבין היומיומי לרוחני וטקסי. קיים יופי בנראות הפשוטה של הדברים. אני מנסה לפרש את המציאות דרך פעולת הציור באופן דואלי, מצד אחד להראות את הייאוש שבפשטות ומצד אחר לחשוף את הטקסיות המיסטית שבה.
אני בוחרת לתאר את הקשר שבין אם לבנה בסביבה הביתית. מנקודת מבט נשית אני מספרת סיפור על אינטימיות אנושית ומשפחתית, חוקרת מערכות יחסים בין אנשים ובין אדם למהות. אני בונה מעין סיפור אלגורי.
הדברים שמתקיימים באותו הרגע סותרים לפעמים את הרושם הראשוני שנוצר לצופה. מבט ממושך ברגע נתון עלול לסתור את הרושם הראשוני ולחשוף דואליות שקיימת במציאות ולעורר אי נוחות.
ליאור וקסלר
ליאור וקסלר
עבודה 1: "תריסים"
בעבודת הווידאו "תריסים" התריס חושף דינמיקה של יחסים בין החיים הפרטיים והציבוריים. התריס מסמן פרטיות וגבול למרחב הבין-אישי אך הוא גם מאפשר מציצנות דו-כיוונית. העבודה בוחנת את יחסי הכוחות המשתנים בין המציץ לזה שמציצים לו. התריס נע בין תפקידיו כמסך מגן וכמסך חושף וביטוי למצבי לחץ ופרנויות.
עבודה 2: "שעיר לעזאזל"
עבודת הווידאו "שעיר לעזאזל" מתעדת מפגש מחודש של האמנית עם סלע מתקופת נערותה. הסלע שימש מקום פורקן לתחושות כאב, כעס ובדידות והיה מעין "עד" לתהליך מסע התבגרות רגשי.
המפגש המחודש לאחר שנים מציף דרך פעולות ומחוות גופניות את המטען שהסלע שמר.
יתרב חטיב
עבודותיי עשויות במדיומים שונים, בהם התחריט, והן מדגישות את הכאב של אם שבחרה להפיל את העובר שלה.
ההפלה נעשתה בסודיות שכן על פי האסלאם מותר להפיל לפני היום ה-40, ולמרות זאת החברה, ובייחוד הסביבה הפרטית שלי, מאשימה את מי שעושה הפלה גם בשלבים מוקדמים יותר של ההיריון.
הסוד מייצר קונפליקט. עבודותיי עוסקות בקונפליקט הזה ומנסות למצוא פתרון לשאלות האתיות הכרוכות בהפלות.