לימודי המזרח התיכון

מרצה: ד"ר יאיר בוימל

הקורס יפגיש את הלומדים בו עם התהליכים והאירועים ההיסטוריים העיקריים שעיצבו את פניו של המזרח התיכון המודרני. הסמסטר הראשון יוקדש בעיקר לנושא האסלאמי ואילו הסמסטר השני יעסוק בהתפתחויות הפוליטיות.
הקורס יסקור, בשני הסמסטרים, שלוש תקופות עיקריות. הראשונה תהיה תקופת צמיחת האסלאם בחצי האי ערב במאה השביעית ותהליכי האסלאמיזציה והערביזציה שעברו על המזרח התיכון עד למאה ה-16. התקופה השניה תהיה המאה ה-19, שבמהלכה, בהשפעה אירופאית מסיבית, אומצו במזרח התיכון תהליכי מודרניזציה מגוונים והחלו לצמוח התופעות שיביאו לשינויו הדרמטי במאה ה-20.  התקופה השלישית תתמקד במחצית הראשונה של המאה ה-20, בה עוצב המזרח התיכון במתכונתו הלאומית – פוליטית; הכלכלית, החברתית והדתית שכמעט ולא השתנתה עד היום.

מרצה: ד"ר ארנון מדזיני

מטרת הקורס היא הכרת מדינות האזור ובדיקת קשרי הגומלין בין הרקע הפיסי לבין תהליכים חברתיים כלכליים ופוליטיים המאפיינים את ארצות המזה"ת. כמו כן תבדק השפעת התמורות באזור על מערכות היחסים בין מדינות ערב למדינת ישראל. הקורס יקנה דרכי חשיבה שונות מהמקובל להוראת הנושא בבתי הספר.

נושאי הקורס:  מהו אזור גיאוגרפי, שיטות הוראת גיאוגרפיה אזורית בבתי הספ, היווצרות הנוף במזה"ת, מאפייני האקלים, הסלע והקרקע והשפעתם על האדם, תהליכים דמוגרפיים אזוריים והשלכותיהם, תמורות במערכות העירוניות והכפריות. תמורות בכלכלת המזה"ת, יחסי אדם/ קרקע/ מים במזה"ת והשלכותיהם. סכסוכי גבולות באזור: מיקומם וגורמיהם, הכרת מדינות ואזורים גיאוגרפיים נבחרים.

מרצה: ד"ר מרי תותרי

הקורס יסקור את התפתחות התקשורת הכתובה והמשודרת בעולם הערבי מאז הופעתה במאה ה-19 ועד ימינו, תוך הדגשת ציוני דרך החשובים ביותר. כמו כן יסוקרו אמצעי תקשורת מערביים בשפה הערבית ותפקידם בעיצוב דעת הקהל בעולם הערבי. חלק גדול מהקורס יוקדש לניתוח תקשורת הלווין הערבי והאינטרנט שהתפתחו בשנות ה-90. במהלך הקורס יסוקרו תיאוריות תקשורת העוסקים בתפקיד התקשורת בחברה ויחסה עם המערכת הפוליטית. ידונו קודים התנהגותיים ונורמטיביים בעולם הערבי, סוגיות של החברה האזרחית, צנזורה פורמאלית וצנזורה עצמית, עיגון חוקי עיתונות ותפקוד התקשורת בחברה.

נושאי הלימוד: רקע כללי על העולם הערבי, תיאוריות מרכזית לחקר התקשורת במדינות העולם השלישי, התפתחות העיתונות הערבית בעולם הערב, הוצאת ספרים בעולם הערבי, התפתחות התקשורת האלקטרונית בעולם הערבי, תקשורת מערבית בשפה הערבית, התקשורת הערבית בעידן הגלובליזציה- תחנות הלוויין, האינטרנט בעולם הערבי, בעלות על אמצעי תקשורת, חופש העיתונות בעולם הערבי- ירדן, מצרים וסעודיה כמקרי חקר, נשים בתקשורת הערבית, התקשורת הערבית והעולם המערבי, (לאחר 11 לספטמבר).

מרצה: ד"ר הדס הירש

הקורס יעסוק בדיון התיאורטי בהתפתחות ההיסטוריה של חקר נשים ומגדר וביישומו של דיון זה במקרי חקר שונים של נשים בחברות מוסלמיות.

נושאי הלימוד:  נשים בחברות פטריארכאליות' נשים ומיניות, נשים ומגדר' נשים בקראן, מודל הנשים הראשונות - נשות הנביא, נשים בתקופה הממלוכית, נשים באימפריה העות'מאנית, נשים באיראן, רצח על כבוד המשפחה.

מרצה: ד"ר ירון פרידמן

הקורס עוקב אחר המשבר שנוצר בעולם האסלאם נוכח המעורבות הגוברת של העולם המערבי המזרח התיכון בעת החדשה. במוקדו של הקורס יעמדו התגובות בעולם המוסלמי לדומיננטיות של המערב וכן הכרת מגוון דעותיהם של הוגים מוסלמים. הקורס עוקב אחר ההגות ושיטות הפעולה של הפונדמנטליזם השיעי והסוני והיחסים ביניהם.

נושאי הלימוד: אימפריאליזם במזרח התיכון ומצב ה"אנחטאט" (ניוון/נחיתות), מודרניזם אסלאמי מול חילון, התנועה הוהאבית ושורשי הפונדמנטליזם הסוני, פאן-אסלאמיות כנגד פאן-ערביות, עליית הפונדמנטליזם מסוף שנות ה-70 עד לימינו: המהפכה האסלאמית באיראן והשלכותיה, ניסיונות ייצוא המהפכה ותיאורית "הסהר השיעי", חזבאללה – הרעיונות ודרכי הגשמתם, "האחים המוסלמים" אידיאולוגיה ותאים בעולם הסוני, תנועות אסלאמיות פלסטיניות: ג'יהאד אסלאמי וחמאס – הבדלים אידיאולוגים וטקטיים, בן לאדן והג'יהאד העולמי.

מרצה: פרופ' און וינקלר

הקורס עוסק בתמורות הכלכליות שעברו על המזרח התיכון בעת החדשה, קרי מאז פלישת נפוליון ובאופן ספציפי מאז הכנסת הכותנה ארוכת הסיבים לחקלאות המצרית בידי מוחמד עלי ועד כלכלת המלחמה והשלום בראשית המאה ה-21.

נושאי הקורס:  ההשתלבות בכלכלה העולמית במחצית הראשונה של המאה ה-19 עם המעבר לחקלאות שוק והרחבת הסחר עם אירופה, תמורות דמוגרפיות במזרח התיכון, תמורות  בסחר חוץ של המזרח התיכון, תמורות בענף החקלאות במזרח התיכו, נפט המזרח התיכון, תמורות בענף התעשייה במזרח התיכון, תעשיית התיירות המזרח תיכונית, כלכלה אסלאמית, כלכלת מלחמה ושלום.

במוקד הקורס יעמוד ניתוח המסמכים (תעודות היסטוריות)  החשובים ביותר אשר עיצבו את המהלכים ההיסטוריים של התקופה. הקורס יקנה למשתתפיו ידע והיכרות מעמיקה עם התפתחויות הפוליטיות החברתיות והכלכליות בחברה היהודית והפלסטינית בתקופה הנסקרת ועם מאפייני המדיניות הבריטית וסדרי העדיפויות של השלטון באותן שנים. .בנוסף יפגיש הקורס את משתתפיו עם האלטרנטיבות שעמדו בפני מקבלי ההחלטות בקרב המנהיגות של שלושת הכוחות הפוליטיים ועם  מהלך הסלמת הסכסוך ואירועיו המרכזיים.

נושאי הקורס : מבוא: יחסי יהודים ערבים עד מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם הראשונה ותוצאותיה עד 1920, הקמת המועצה המוסלמית העליונה ואי הקמת המועצה המחוקקת, המטרות הבריטיות במזרח התיכון ובארץ ישראל, החברה הפלסטינית, מאורעות הכותל ב-1929 והשלכותיהם על היהודים, הפלסטינים והבריטים, העלייה החמישית ותרומתה לשלטון הבריטי, המרד הערבי 1936 - 1939 והשלכותיו על היהודים, הפלסטינים והבריטים  ההתפתחויות בתקופת מלחמת העולם השנייה, הדרך ל-1948..

מרצה: מר מופיד סידאוי

הקורס יעסוק בהקניית יסודות השפה הערבית המדוברת - אוצר מילים, ביטויים ומבנים לשוניים - בלהג הפלשתיני תוך הבחנה בלהגים אזוריים בישראל.
בנוסף יקנה הקורס אלמנטים מן הפולקלור והתרבות המתקיימים באמצעות הלשון המדוברת כגון סיפורים עממיים, משלים ופתגמים, מנהגים ונימוסים ושירים.

מרצה: ד"ר תותרי מרי

הקורס יקנה למשתתפיו ידע על חיי נשים בחברות מסורתיות תוך התמקדות בחייהן של הנשים בעולם הערבי והמוסלמי . בין השאר יעסוק הקורס בדיני אישות, השתתפות נשים בשוק העבודה, נשים ופוליטיקה, נשים והשכלה, נשים ותנועות פונדמנטליסטיות, נשים ודת.

מרצה: ד"ר יאיר בוימל

במהלך הקורס יסקרו כ-20 תעודות היסטוריות אשר מציגות את תהליך עיצובו של המזרח התיכון במאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20. בנוסף להוראת ההיסטוריה של המזרח התיכון מטרת הקורס היא גם להדגיש את חשיבות המסמכים ההיסטוריים ככלי העבודה המרכזי של ההיסטוריון.

הנושאים בהם יעסוק הקורס יהיו: הכיבוש הצרפתי את מצרים בסוף המאה ה-18, ניסיונות הרפורמה באימפריה העות'מאנית, ההשתלטות הכלכלית האירופאית על המזרח התיכון, מלחמת העולם הראשונה וההסדרים שלאחריה, הנאצריזם, הכמאליזם, הפונדמנטליזם האסלאמי והסכסוך הישראלי ערבי.

מרצה: ד"ר ירון פרידמן

תופעת הכיתתיות קיימת משחר האסלאם והרב גוניות הדתית הייתה ועודנה ממאפייני המזרח התיכון. בקורס ייסקרו קבוצות המיעוטים והכתות העיקריות ששרדו באזור עד המאה ה-20. הקורס יבחן את הרקע הדתי וההיסטורי ואת עמדותיהם הפוליטיים של קבוצות השפעה במזרח התיכון המודרני, כגון: שיעים, דרוזים ועלוים; של מיעוטים דתיים: כגון נוצרים קתולים ואורתודוקסים; ושל מיעוטים אתניים: כגון צ'רקסים וכורדים.

נושאי הלימוד: רקע אודות הקרע בין סונה ושיעה, אסלאמיזציה וערביזציה כתהליכים המעצבים את המזרח התיכון, מיעוטים נוצריים וקשריהם עם המעצמות המערביות בעת החדשה, האופי הכיתתי של השיעה והיווצרות מיעוטים שיעים בעולם הסוני, הדרוזים והעלוים – קבוצות השפעה בסוריה ובלבנון, הצ'רקסים ריקעם הצבאי ותפקידם ביציבות המשטר בירדן, הכורדים – עם בין שלוש מדינות.

מרצה: ד"ר מיכאל אפל

הקורס יעסוק בהיווצרותה של עיראק המודרנית החל מהתהליכים בסוף המאה ה-19 ועד לסוף המאה ה-20. בין השאר יעסוק הקורס בנושאים הבאים: נקודות מפנה  וההתפתחויות  בוילאיתים של עראק במאה ה-19, עיצובה של עראק לאחר מלחמת העולם ה-1 – המדיניות וההכרעות הבריטיות, הדמוגרפיה והמבנה החברתי – כלכלי של עירא, כינונה של המלכות ההאשמית, התפתחות  מגמות בתודעת הזהות הקולקטיבית בעראק ועליית המגמה הפאן ערבית בשנות ה-30, עראק בזירה  הבין ערבית בין שתי מלחמות העולם ועד 1948, עיראק בתקופת המלחמה הקרה והלאומנות הרדיקלית בעולם הערבי בשנות ה-50, הבעת' העיראקי והמהפכות בשנות ה-50 וה-60 ומהפכת סדאם חוסיין החל מ-1968, מלחמת עראק-איראן (1980-1988) והשלכותיה, הפלישה העראקית  לכוויית (1991-1992) ומלחמת המפרץ הראשונה, עראק במצור חיצוני ותחת טירור פנימי  ונפילת משטרו של צדאם, המפה הפוליטית של עראק מאז 2003 - המאבקים, הטירור,  ושיקומה של עראק לאחר צדאם.

מרצה: ד"ר יוסי גבעוני

הקורס יעסוק בתיאור ובניתוח ביקורתי של מקורות ראשוניים ושל מקורות מחקריים בזיקה לאבולוציה ולטרנספורמציה היסטורית שחלו במאפיינים, באתוסים ובסוגיות הבאות:
חברה שיוכית :  קשר דם, קשר דת וקשר פוליטי כאידיאולוגיות שיוכיות
דבר אלוהים ודוברו :  שפה, אלוהים ואדם כמחוללי תוֹדָעוֹת, היררכיוֹת וזֶהוּיוֹת.
זמן וגורל : תפיסות כמותיות ורעיוניות של זמן (מאימתי מונים זמן אסלאמי? מה היה לפניו? תפיסות זמן בהיסטוריוגרפיה ערבית ובמחשבה הדתית המוסלמית: הזמן כגורל; זמן אלוהי; זמן אנושי; אַל-זמן ועַל-זמן).
טריטוריאליות ומקום : מ"חַרַם" (ﺤﺮﻡ) דתי ל"חָוְּטָה" (ﺤﻮﻄﺔ) לאומית – קודש וחול בתפיסות של טריטוריה במרחב הערבי-אסלאמי.
"אני ואנחנו" - אינדיבידואליזם ופיקוח חברתי כאתוסים חברתיים ותרבותיים : פרט והמון, פרטיות וציבוריות, רוב ומיעוט.
עָרָב, ערבית, ערביות : מעגלים או קווים בלתי מקבילים?
"היה טוב", או "יהיה טוב"? : שיאים היסטוריים והחמצות היסטוריות בתפיסות ההיסטוריוגרפיה הערבית הימי-ביניימית והחדשה.
לְמַה לִשְאוֹף? : העולם הזה והעולם הבא בתפיסות מסורתיות ובנות זמננו בעולם האסלאם.
אַרְכָּאן אלְאִסְלָאם - כְּאָז כֵּן עָתָה? : דיון היסטורי ועכשווי ביסודותיה הקוראניים וההלכתיים של דת האסלאם.
"דִין וַּעָקִידָה" (ﺪﻴﻦ ﻮﻋﻘﻴﺪﺓ): דת רשמית, דת עממית ופולחנים אזרחיים במרחב הערבי-מוסלמי.

מרצה: ד"ר יוסי גבעוני

הקורס יעסוק בדיון ביקורתי ברקע ובתהליכים ההיסטוריים, הפוליטיים-צבאיים, הכלכליים הדתיים, התרבותיים והחברתיים שעיצבו את הח'ליפות האומיית ואת הח'ליפות העבאסית (המאות ה-7 – 13) . נושאי הקורס יהיו, בין השאר, ניתוח ביקורתי של היבטים ותהליכים שונים בח'ליפות האומיית, כגון פוליטיקה פנימית וחיצונית, כלכלה, חברה, תרבות ודת.  תהליכי העיצוב של דת האסלאם בתחומים שונים כגון הלכה, משפט ותיאולוגיה. ניתוח ביקורתי של הרקע לעלייתן של השיעה ושל הכיתות הפריפריאליות באסלאם ומשמעויותיהן השונות ונקודות מגע ומפגש בין האסלאם לעולמות השכנים לו.

מרצה: מר מופיד סידאוי

סטודנטים שלמדו בקורס למתקדמים ימשיכו בקורס זה את לימודיהם וירחיבו את ידיעותיהם עד לידי היכולת לקיים שיחות במגוון נושאים, בערבית מדוברת, בלהג המקובל באזורים העירוניים הערביים בגליל. כמו בקורס למתחילים יעסוק גם קורס זה באלמנטים מן הפולקלור והתרבות המתקיימים באמצעות הלשון המדוברת כגון סיפורים עממיים, משלים ופתגמים, מנהגים ונימוסים ושירים.

מרצה: ד"ר עמירם אזוב

הקורס יעסוק בהכרת סוגיות המפתח של כינון המדינה משלוש נקודות מבט: היהודית – ישראלית, הפלשתינאית,  מדינות ערב.  הקורס יעסוק גם בהיסטוריוגרפיה של המלחמה ויפנה את משתתפיו למחקרים החדשים העוסקים במלחמת העצמאות. בין השאר יעסוק הקורס בנושאים הבאים: מלחמת האזרחים דצמבר 1947 - מאי 1948, הישוב היהודי ממשבר לתכנית ד' – אפריל- מאי 1948, המדיניות הבריטית – דצמבר 1947 – מאי 1948, מדוע פלשו מדינות ערב לארץ ישראל במאי 1948? , סוגיית ירושלים במלחמת העצמאות, היווצרות בעיית הפליטים, עיצוב גבולות המדינה והסכמי שביתת הנשק.

מרצה: ד"ר יאיר בוימל

מטרתו העיקרית של הקורס היא הכרת תוצאותיה המרכזיות של מלחמת העולם הראשונה במזרח התיכון, שהביאה לתהליך לידתן והתגבשותן הראשונה, הפוליטית, הכלכלית והחברתית, של מדינות ערב, שהיו, בשנות ה-20 עד סוף שנות ה-40 של המאה ה-20 תחת שלטון מנדט צרפתי: סוריה ולבנון או אנגלי: עיראק, ירדן. (הקורס לא יעסוק בארץ ישראל / פלסטין).  בנוסף יעסוק הקורס במאפייני הזהות הלאומית החדשה בכל מדינה, בראשית תהליך היווצרות מערכת היחסים הבין ערבית, מקומו של המזרח התיכון בשיקולים הגאו-אסטרטגיים של המעצמות ותהליכי היציאה לעצמאות (סיום המנדט) של המדינות שנסקרו.

מרצה: ד"ר אודי מנור

מטרת הקורס הן לימוד קווי היסוד של המפגש בין קיבוצים יהודיים שונים בארצות האסלאם לבין תהליכי המודרניזציה, הפוליטיזציה והדמוקרטיזציה, ודיון במשמעותם של תהליכים אלו. הנושאים שיידונו בקורס הם: היהודים והאסלאם בתקופה המסורתית ; פלישת נפוליאון למצרים ומשמעותה, כיבוש אלג'יריה על ידי צרפת ומעורבות יהודי צרפת בארץ זו, 'שאלת מרוקו' כשאלה גיאו-פוליטית ויהודית ; חברת כי"ח ופעולתה הפוליטית והחינוכית, כוחו של משבר - עלילת דמשק ועלילות נוספות, יהודי תימן והאימפריה העותמנית המתפוררת, יהודי המזרח התיכון נוכח האימפריה הבריטית, הצי הבריטי והנפט המסופוטמי, יהודי איראן,  יהודי ארץ ישראל לפני העידן הציוני, עלייתה של הלאומיות הערבית, התנועה הציונית ויהודי ארצות האסלאם.

מרצה: ד"ר מיכאל אפל

הקורס יעסוק בכורדים ובכורדיסתאן בעת החדשה ויתן דגש לנושאים הבאים: מדוע לא הוקמה מדינה כורדית לאחר  מלחמת העולם ה-1 ? , מדיניותה של בריטניה ושל עיראק ההאשמית כלפי הכורדים וכורדיסתאן,  התפתחות יחסה של תורכיה הכמאליסטית והרפובליקה האיראנית (עד 1978) כלפי הכורדים ; הכורדים בעידן הלחמה הקרה הבין  גושית, הקמת המפלגות הכורדיות, המאפיינים של החברה הכורדית והשלכותיה על הזירה הפוליטית הכורדית ועל התפתחות התנועה הלאומית הכורדית,  מדיניותו של צדאם חוסיין כלפי הכורדים וקריסת המרד הכורדי ב-1975, בנית האזור האוטונומי הכורדיסתאני בעראק לאחר נפילת משטרו של  צדאם חוסיין, בעית כרכוך ותפקיד הכורדים בפוליטיקה העראקית מאז 2003, הבעיה הכורדית בתורכיה, סוריה  ובאיראן  והשפעותיה על מדיניות החוץ שלהן במאה ה-20 ובראשית המאה ה-21 , השפעת הפזורה הכורדית במערב , ישראל והבעיה הכורדית.

מרצה:  ד"ר יעל ארנון

הקורס יקנה ידע בסיסי באמנות האסלאם ובהבנת התגבשות ההשקפות הדתיות המוסלמיות כלפי תחומי האמנות על כל צורותיה וביחס האסלאם למלאכות ולאומנויות. הקורס יקנה למשתתפיו היכרות עם עבודות ויצירות האמנות החשובות בעולם האסלאם.

נושאי הקורס: האקלים התרבותי והאמנותי במזרח התיכון לפני האסלאם ;  היווצרות והתפתחות אמנות האסלאם, כפי שהתבטאה בארכיטקטורה (ארמונות, מסגדים, ערים) ובאומנות שימושית (כלי-חרס, כלי זכוכית, אריגים וביגוד, אמנות הספר, כריכה, כתב, איור וקישוט כתבי-יד) בתקופה האומיית, העבאסית והפאטימית במזרח התיכון, האמנות מוסלמית, הדתית והחילונית, בספרד המוסלמית, שאלת אמנות הציור והפיסול באסלאם, מלאכות ואומנויות סביב הספר, כריכת ספרים, קישוט והזהבה, איור וציור בכתבי-יד. ראשית אמנות המניאטורה המוסלמית ,אסכולות הציור האסלאמי ; אמנות הכתב הערבי.

מרצה:  ד"ר יאיר בוימל

אחת התופעות המרכזיות המאפיינות את המזרח התיכון ב-150 השנים האחרונות, היא חדירת הכוחות האירופאים אליו ועימם המודרניזציה המערבית לרבדיה. תופעה זאת הביאה להתמודדות ולהשתלבות מגוונות של  הגורמים המקומיים עם מעורבות חדשה זו.  

מטרת הקורס היא לעמוד על התהליכים ההיסטוריים השונים אשר הביאו, במהלך אותה תקופה, בין השאר, לפירוק האימפריה האסלאמית-תורכית-עות'מאנית, להיווצרות האידיאולוגיות הלאומיות, הערבית, התורכית, המצרית, ומדינות הלאום החילוניות הערביות והתורכית, ועל ביטוייה של התפתחות זאת באומנות החזותית.

הקורס יעסוק בנושאים הבאים: היווצרות הלאומיות המודרנית באירופה ; אירופה והמזה"ת במאות 19-20 ,היווצרות האידיאולוגיות הלאומיות הערבית, התורכית והמצרית, התנועות הפוליטיות הלאומיות הערבית, התורכית והמצרית,היווצרות המדינות: תורכיה, מצרים, מדינות ערב האסיאתיות, הביטוי האומנותי של האידיאולוגיות הלאומיות.

מקום מרכזי יינתן בקורס לציירים הלאומיים השונים במדינות הנסקרות ולניתוח עבודותיהם. כמו כן יסקר המאמץ הממסדי הפוליטי במדינות הללו להקנות לאזרחים את סמליה החזותיים הקולקטיביים החדשים של המדינה המודרנית, באמצעות בולים, שטרות כסף ומונומנטים ציבוריים בערים הגדולות. 

מרצה: ד"ר יהודית ברונשטיין

אחרי ה-11 בספטמבר קרא הנשיא בוש ליציאה למסע הצלב כנגד הטרור הגלובלי. המושגים הללו, יחד עם מושגים מתקופת היווצרות האסלאם, בימי הביניים, שזורים בנאומיהם של אוסאמה בן לדן ונאמניו. כל אלה מבטאים תפיסה היסטורית דתית המעניקה הצדקה מוראלית למעשים הפוליטיים הגדולים כיום.
ואומנם, וגם אם לא תמיד נותנים על כך את הדעת, מושגים שהם מרכזיים בשיח הפוליטי ובתרבות המזרח התיכון בימינו מקורם בעולם ימי הביניים: במהלך הקורס נתחקה אחר השורשים המדיאבלים של מושגים כמו מסעות הצלב- צלבנים, מלחמת קודש, ג'יהאד, קדושת ירושלים, הודנה, נבחן את התפתחות המושגים הללו על רקע שינויים במציאות ההיסטורית במהלך הדורות ואיזו משמעות ניתנת להם היום. בנוסף יבחן הקורס כיצד מנהיגי עבר מוסלמיים (הבולט שבהם צלאח-א-דין) הפכו למיתוסים, לדמויות מכוננות ולסמלי המאבק של התנועות הערביות והאסלאם הפונדמנטליסטי כיום.

מרצה: ד"ר מוטי זיק

הקורס יתמקד בקשר שבין התהליכים הפיסיים בבקע הסורי אפריקאי לבין השפעותיהם של התהלים הללו על תרבויות בני הדם החיים בו עד לעת החדשה. נושאי הקורס יהיו: מבנה הבקע ; תהליכי היווצרות הבקע ; התפתחות התרבות האנושית לאורך הבקע ; החי והצומח לאורך הבקע.

מרצה: ד"ר עמירם אזוב

הקורס יעסוק בהכרת סוגיות המפתח של כינון המדינה משלוש נקודות מבט: היהודית – ישראלית, הפלשתינאית,  מדינות ערב.  הקורס יעסוק גם בהיסטוריוגרפיה של המלחמה ויפנה את משתתפיו למחקרים החדשים העוסקים במלחמת העצמאות. בין השאר יעסוק הקורס בנושאים הבאים: מלחמת האזרחים דצמבר 1947 - מאי 1948, הישוב היהודי ממשבר לתכנית ד' – אפריל- מאי 1948, המדיניות הבריטית – דצמבר 1947 – מאי 1948, מדוע פלשו מדינות ערב לארץ ישראל במאי 1948? , סוגיית ירושלים במלחמת העצמאות, היווצרות בעיית הפליטים, עיצוב גבולות המדינה והסכמי שביתת הנשק.

מרצה: ד"ר אבנר כהן

המלחמה הקרה מתארת את היריבות הבינגושית בין ארה"ב לברה"מ לאחרי מלחמת העולם השנייה ועד לסוף שנות ה-80 של המאה ה-20. הקורס ייפתח בהגדרת אופייה המיוחד של המלחמה הקרה, ובהבהרת הסוגיות המרכזיות הנוגעות להתמדתה ולגוויעתה. בהמשך יתמקד הקורס בהשלכותיה של המלחמה הקרה (ושל אופן סיומה) על המזרח התיכון בכלל, ועל יחסי מדינת ישראל והעולם הערבי בפרט.

מרצה: ד"ר פרומה זקס

מטרת הקורס היא לעמוד על השינויים החברתיים, כלכליים, פוליטיים ואינטלקטואלים שהתחוללו בסוריה מתחילת המאה ה-19 ועד שנות ה-90 של המאה ה-20.
הקורס יתמקד בעיקר בהפיכתה של סוריה מאזור בעל פסיפס עדתי ודתי למדינה בעלת זהות לאומית סורית. כמו כן, במסגרת הקורס יוצגו תיאוריות העוסקות בחקר הלאומיות והזהות.