"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל"
(יגאל אלון מתוך הספר "מסך של חול")
אלמוג אלוני - בוגר תואר ראשון, דו חוגי בחינוך והיסטוריה
היסטוריה, מדוע, למה ועל שום מה?
מגיל צעיר מצאתי את עצמי קורא, מתעניין ומעמיק בספרים, סרטים וסדרות ההיסטוריה בכלל וההיסטוריה של מדינת ישראל בפרט. בתוך שלב ההתלבטויות לגבי מה אני רוצה ללמוד היה לי ברור שעל דבר אחד לא אתפשר וזה על הזכות ללמוד משהו מעניין, שיעשיר את הידע שלי ושאוכל לעסוק בו גם לאחר סיום הלימודים.
מה פגשתי בחוג להיסטוריה באורנים?
בראש ובראשונה פגשתי בחוג להיסטוריה בני אדם. סטודנטים וסגל אקדמי כאחד. הכרתי חברים ושותפים לדרך אשר עזרו לי בתהליך הצמיחה ברמה האישית והמקצועית. פגשתי אנשים שרוצים ללמוד וללמד, לשאול, לחקור, להתפתח, להטיל ספקות ולנהל דיון מפרה. פגשתי אנשים, שמאוד מאמינים ואוהבים את התחום בו הם עוסקים. מרצים ברמה אינטלקטואלית הגבוה ביותר המצליחים להקנות ידע בצורה מדויקת ומרתקת תוך מתן אפשרות לחילוקי דעות, התפלמסויות, הרהורים ותהיות.
ומה לאחר התואר?
כיום אני בתחילת שנתי הרביעית בעבודה בכפר הנוער ימין אורד, לצד היותי מחנך אני עוסק כמורה מקצועי בהוראת ההיסטוריה, אני מגיש תלמידים בכיתות י"א ו-י"ב לבגרות ונהנה מחוויות ההוראה והלימוד המשותף אותו אני עובר כל יום מחדש יחד עם תלמידיי אשר מלמדים אותי לא פחות משאני מלמד אותם.
חוויות הצלחה?
נקודת המוצא שלי היא שכל מורה הוא קודם כל מחנך ובעבודה החינוכית יש חוויות הצלחה כמעט על בסיס יומי כמו גם כישלונות, אך אבחר להתייחס לשתי נקודות הצלחה עיקריות דווקא מעולמו של המורה המקצועי העוסק בהוראה:
חוויית הצלחה ראשונה היא הצלחות של תלמידים במבחנים בכלל ובמבחן הבגרות בפרט, תלמידים אותם לימדת והכנת כל השנה, ראית עם אלו קשיים הם מתמודדים, כיצד הם נשברים ושוב אוספים את עצמם על מנת להצליח, ועד הגעה לרגע המיוחל בו הם אכן מצליחים לעמוד במה שנדרש מהם.
חוויית הצלחה שניה היא בכל פעם שניגש אליי תלמיד/ה בסיום שיעור היסטוריה ומציין בפניי ש"היום היה לו מעניין בשיעור".