ד"ר לודמילה קריבוש

בין כותרות המדיה המתייחסות למחאת המורים שפרצה לאחרונה והזכירה את מגוון מחאות המורים הקודמות, רואים יותר ויותר ספקות באשר להישגיהן ולדרכי הפעולה, כמו: 'ארגוני המורים השונים מתקשים לשתף פעולה' או 'ההורים והמורים מתקוטטים זה עם זה ברשתות החברתיות ומחוצה להן'.

מה הסיבה? מדוע מחאות המורים חוזרות על עצמן בכל שנה ושנה ללא מענה מספק? כבר יותר מעשור, אנו עדים לשביתות של 1 לספטמבר ואף מופתעים כאשר לא שומעים עליהן לקראת תחילת שנת הלימודים, נחשפים למחאות ושביתות במהלך השנה, שומעים על דרישות השיפור בתנאיי העסקה. בחודשים האחרונים, גם הורי התלמידים מביעים מורת רוחם ופחות תומכים במאבק המורים: מבחינתם, ילדיהם נשארים ללא מסגרת, הרצף הלימודי שלהם נפגע, והחלופות לזמן השביתות כבדות על כיסם. 

התרחיש של מחאות אלה ידוע מראש - ארגון מורים או הסתדרות המורים, לא בהכרח בסנכרון, מגישים דרישות למשרד האוצר, וללא קבלת מענה – מכריזים על סכסוך עבודה, אחר כך יוצאים לשביתות אזהרה, ואז פותחים בשביתה כללית. הרבה פעמים לאחר השביתה שבים המורים לעבודה ללא הישג ממשי, וחוזר חלילה... 

ברור שאם לא לשנות את הדרך ולהמשיך באותה הצורה, ההישגים יישארו אותם הישגים. תורת המחאה מאת ג'ין שארפ נותנת תשובות ברורות לצעדי מחאה מוצלחים - הן מבחינה האסטרטגית, והן מבחינה הטקטית. בין הדגשים של שארפ, השגת עלייה בעוצמה המוחלטת של הצד הנאבק וירידה בעוצמת המוסדות שכנגד, בניית תכנון אסטרטגי מבוסס ידע וכן תכנון אסטרטגיה חלופית ואף תוכנית מגירה, הרחבת ההשפעה של הקבוצה הנאבקת והגדלת האהדה שהיא מקבלת בקרב כלל אוכלוסייה, פיתוח חוסן פנימי, נחישות ויכולת של הקבוצה הנאבקת הן לפעול מידית, והן לפתח חשיבה לעתיד. 

ההרצאה תרחיב לגבי העקרונות והשלבים של 'תורת מחאה חכמה' לפי ג'ין שארפ ותדון באסטרטגיות, כלים וטקטיקות של מחאת המורים שביכולתם להביא להצלחה.