המחקר יציע תרומה משמעותית ורלוונטית לשדה ההוראה של מדעי הרוח והאמנויות במשמעויותיו הרחבות והפתוחות, כלומר, התבוננות מחודשת על תחומי הדעת ההומניסטיים הן במישור של תורת התחום, שפתו וכליו, הן במישור של דרכי הוראתו והאפשרויות החינוכיות הטמונות בו. עוד יציע המחקר לבחון בכלי העיון, הביקורת, ההגות והפרשנות את שאלת התחומיות והרב-תחומיוּת אל מול עקרונות ההוראה ודרכי ההוראה ואת הזיקה, המתח, היתרונות והחסרונות שיש בכל שיטה. תרומה נוספת וייחודית טמונה בחקר סוגיות תרבותיות, חברתיות וערכיות הגלויות והמובלעות בתחומי הדעת השונים, תוך בחינת הרלוונטיות והאקטואליות שלהן לחיי היומיום במערכת החינוך ומחוצה לה, סוגיות אשר יכולות להתברר במחקר באופן מקיף, מורכב וביקורתי.
בתכנית להוראת שפות זרות, בהתמחויות: אנגלית, ערבית ועברית
עבודות הגמר מציעות חקר היבטים עיוניים, חינוכיים, חברתיים וקוגניטיביים של הוראת שפות כשפה שנייה/זרה במציאות הישראלית. המחקרים עוסקים בסוגיות של מדיניות לשונית בכל מישורי החיים והשפעתן על הוראת השפות, בעמדות, אמונות וידע של מורים כלפי ועל המערכת הלשונית והוראת שפה, בזהות מקצועית של מורי שפות, בשיטות הוראה קיימות ושיטות הוראה חלופיות, בשילובן של טכנולוגיות עדכניות בהוראה, בהערכת הישגים בהוראת שפות, בזיקות בין תחומים בחקר הלשון והשפה (פסיכולינגויסטיקה, סוציולינגויסטיקה, תחביר, סמיוטיקה וסמנטיקה, תורת ההגה, אורתוגרפיה, תורת הז'אנרים, פואטיקה וסטיליסטיקה) לבין הוראת השפה כמו גם התבוננות ועיון מחודשים ביצירות ספרותיות והוראתן.
דגשי המחקר במסלול המחקרי בתכנית לייעוץ חינוכי
התוכנית תכוון לחקור לעומק נושאים ספציפיים ומוגדרים, היא תעודד את עיגון הידע הספציפי בתוך ראייה מערכתית כוללת של כלל השדות הביולוגיים, הפסיכולוגיים, המשפחתיים, הבית ספריים, החברתיים, הפוליטיים, והכלכליים. להלן מספר דגשי מחקר מוצעים שניתן לחקור אותם בשני כיווני המחקר: מן התיאוריה לשדה ובחזרה מן השדה אל התיאוריה על מנת לתרום לפיתוח התיאוריות, המודלים, והמושגים השונים בייעוץ החינוכי:
1. חקר תפקידו ומקומו של היועץ והציפיות ממנו במערכת הבית ספרית ובקרב צוותים רב-מקצועיים. בהקשר זה יושם דגש על חקר תפיסת תפקידו של היועץ בעיני התלמידים, המורים, וההורים מרקע חברתי ותרבותי שונה.
2. חקר המערכת ונתוניה האובייקטיביים והסובייקטיביים והקשר בינם לבין תפקוד התלמידים ותפקוד היועץ החינוכי.
3. פיתוח, התאמה ותיקוף של כלי הערכה שיקדמו את עבודתו של היועץ בהבנת היחיד, הקבוצה, והמערכת ויתרמו לעבודתו של היועץ ובהערכת התערבויות ופרויקטים בבית הספר (שאלונים ותצפיות וכדומה). בהקשר זה יושם דגש גם על בדיקת תוקפם של כלי הערכה, התערבויות, תיאוריות, באמצעות מחקרים השוואתיים בין קבוצות תרבותיות שונות.
4. פיתוח ו/או התאמה של דרכי התערבות ייעוציות עם היחיד, הקבוצה, והמערכת להתמודדות עם נושא מסוים ובדיקת יעילותן. יושם דגש על התערבויות ועבודה עם תלמידים מתקשים מצד אחד ושל תלמידים עם כישורים מיוחדים ויצירתיות מצד שני.
5. חקר דילמות והיבטים אתיים של עבודת היועץ החינוכי.
6. חקר תפקידו, פעולתו ומקומו של היועץ החינוכי בתהליכי שימור או שינוי של דפוסי הכלה והדרה בבית הספר.
7. תמות של רגישות תרבותית תעמודנה בלבם של מחקרים שיעסקו בנגישות להיוועצות במגזרים השונים ובגילאים שונים, כמו כן יושם דגש על סוגיות של היוועצות בגיל הרך.
דגשי המחקר בתוכנית המוסמך בהוראה
תכנון לימודים: תכנון, פיתוח והערכה של תוכניות לימודים; הערכת שיטות וגישות הוראה
ויישומן בפועל; הערכת חידושים בהוראת הדיסציפלינות; בחינה משווה של חומרי לימוד
תכנון והערכה של תכניות לימודים עתירות טכנולוגיה; חקר תוכניות להוראת אוכלוסיות
שונות.
סביבות למידה בית ספריות: חקר טיפוח הכתיבה העיונית; הערכת יוזמות והתערבויות בית
ספריות לקידום סביבות למידה עדכניות; טקסטים ודרכי השימוש בהם בתחומי הדעת;
סביבות מקוונות בבית הספר ורשתות חברתיות בהוראה ולמידה; חקר הסביבה הפיזית בבית
הספר וזיקתה לתהליכי למידה ולרווחה נפשית מתבגרים; חקר סביבות למידה מבוססות
דיאלוג וסביבות למידה מבוססות חקר.
שילוב אוכלוסיות, הכלה ושוויון במערכת החינוך: חקר התמודדות עם סוגיות מגדריות בבית
הספר וזיקתן להוראה ולמידה; חקר תפיסות כלפי שילוב אוכלוסיות מגוונות בכיתת הלימוד
ואופני שילוב; חקר הוראה ולמידה בכיתה ההטרוגנית; חקר התמודדות עם אוכלוסיות
בסיכון בכיתת הלימוד ובחינה של דרכי טיפוח המצוינות.