שילוב הפנטזיה במציאות - היועץ כפסיכותרפיסט
פרופ' דניאלה קרמר-מור,
ראש 'מרכז שי' לפסיכותרפיה רב-ממדית, היחידה ללימודי תעודה והתמחות,
מכללת אורנים, קריית טבעון
סטודנטים רבים בוחרים ללמוד ייעוץ חינוכי כברירת מחדל, לאחר שתקוותיהם להיות פסיכולוגים קליניים או פסיכותרפיסטים מתנפצות. עבור מרביתם הבחירה במקצוע שעוסק ב"טיפול נפשי בילדים ובני נוער" במסגרת חינוכית היא פשרה, אך מסקרים על סטודנטים ובוגרים של תוכניות הכשרה לייעוץ חינוכי, ניתן ללמוד, כי הם מקווים לשבת בחדר פרטי בבית הספר, ולתמוך בילדים ובני נוער להתגבר על דילמות ומשברים חברתיים ורגשיים באמצעות שיחות טיפוליות.
בעבר, מקצוע הייעוץ החינוכי שם לו למטרה לעזור לילדים ולמתבגרים שחוו קשיים תוך-אישיים ו/או בין-אישיים בתחומי המסגרת החינוכית. תמורות משמעותיות שחלו, בשנים האחרונות, בהגדרת תפקיד היועץ שינו את המיקוד המקצועי הטיפולי, לגישה מערכתית יותר שבה הדגש על התייעצות, היוועצות והשמה של תלמידים מול רשויות סעד, מורים ומנהלים, ודגש מופחת על יעוץ פרטני. ASCA (אגודת יועצי בי"ס בארה"ב) הגדירה "עבודה עם תלמיד יחיד באופן טיפולי וקליני" כ-"פעילות שאינה הולמת יועצי בית ספר" והעניקה כתפקיד הולם שלל תפקידים הכוללים עבודות אדמיניסטרטיביות והוראתיות. הכשרתם של יועצים חינוכיים כיום ממעטת לעסוק בפן הטיפולי. מצב זה יוצר משבר זהות, הן בקרב היועצים שבחרו במקצועם מתוך הפנטזיה הטיפולית והן בקרב ילדים שנופלים קורבן לתפישות החדשות. הילדים איבדו את האדם היחיד שיכול לענות למגוון רחב של בעיותיהם, כגון התעללות ואלימות, צריכת סמים, ניסיונות התאבדות, משברים משפחתיים וחברתיים וכו', במיוחד אם יד הוריהם אינה משגת טיפול פרטני אצל פסיכולוג קליני. האירוניה מתעוררת וההצהרות נעלמות כשמתרחשת מתקפת טילים בצפון או בדרום, כשיערות הכרמל נשרפים או כשמתרחש אירוע חבלני. אז היועצים החינוכיים, שכיום כבר לא מקבלים הכשרה ראויה בתחומי הפסיכותרפיה, נקראים לטפל בהתקפי חרדה, דיכאון וטראומה בקרב יחידים וקבוצות.
בכדי להתמיד בעבודה לאורך זמן ולבצעה ביעילות, על אדם לחוות מוטיבציה, מעורבות וסיפוק גבוהים בעבודתו. כשקיים חוסר התאמה משמעותי בין טבעה של עבודה לציפיות העובדים בה, ישנו סיכון גדול לשחיקה, ואכן, יועצים חינוכיים ויועצי בתי"ס שנבדקו באמצעות שיטת ה- Maslach Burnout Inventory נמצאו סובלים מרמות שחיקה גבוהות, סיפוק נמוך בעבודתם וזהות מקצועית רופפת. בשאלונים ובראיונות שנערכו ל-93 סטודנטים ובוגרים מארבעה שנתונים של התוכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללת אורנים, 55% אמרו שהם רואים במקצוע הייעוץ החינוכי מקצוע זמני לקראת פיתוח קריירה בתחום טיפולי, בשל אכזבה מעומס התפקידים האדמיניסטרטיביים ומן העובדה שאין באפשרותם לתת מענה הולם למצוקות הנפשיות וחברתיות של התלמידים, ורק 13% מן הנשאלים אמרו שהם מתעתדים להישאר יועצים חינוכיים גם בעתיד הרחוק. ניכר כי המחויבות המקצועית של היועצים נמוכה ושהם קושרים זאת לפער בין הפנטזיה על היותם אנשי טיפול למציאות בשטח.
לאלה העוסקים בהכשרתם של יועצים חינוכיים כמו גם לשפ"י סיבות רבות לדאגה, מאחר שהשחיקה המוקדמת והמחויבות הנמוכה למקצוע הייעוץ החינוכי במתווה הקיים, מבטיחות שבתי ספר יהפכו לשמש כפרקטיקום מורחב וזמני, וברגע שהיועצים יצברו ניסיון ויבססו עצמם, הם יעזבו את המערכת ויחפשו סיפוק מקצועי בתחומים טיפוליים.
כדי למנוע בריחה של יועצים טובים מן השטח, רצוי לתת את הדעת אודות הפער המתסכל בין הפנטזיה למציאות משני כיוונים: מצד אחד להכשיר יועצים חינוכיים שכבר רכשו מספר שנות ניסיון בעבודה יעוצית, בתחום של עבודה טיפולית מקצועית רלוונטית להם כלימודי התמחות, כלומר, הכשרה בתחום הפסיכותרפיה ממוקדת במצבי דחק ומשבר המיועדת לקהל יעד ספציפי- ילדים, בני נוער ולמשפחותיהם. מצד שני, להגדיר מחדש את תפקידו של היועץ החינוכי, שעבר שלב התמקצעות טיפולית, נוסף להכשרה הבסיסית, כמומחה לפסיכותרפיה יעוצית, כך שהוא יהווה כתובת ומענה, עבור התלמידים, להפחתת מצוקות רגשיות וחברתיות. אין ספק, שצעד כזה יהווה אופק מקצועי ומרענן ליועצים וישפר את בריאות הנפש של דור העתיד. החברה הישראלית כולה תרוויח מיועצים חינוכיים שהתמחו בטיפול במצבי דחק ומשבר ושפניהם לקהילה.