נשמח לענות על שאלה זו בשני חלקים
1- אם את רוצה באמת לטפל בנפש של אדם אחר אין קיצורי דרך! להיות מטפל רגשי זו אחריות כבדה ולהיות מטפל רגשי שמשלב עוד יצורים חיים בטיפול זו אחריות גדולה יותר!. במסלולים המקוצרים לא ניתן לספק את תהליך ההתפתחות והכלים המקצועיים הנדרשים כדי להעניק טיפול רגשי ראוי.
רק בוגרים אשר סיימו לימודי תואר ראשון לפחות ולמדו במשך שלוש שנים נוספות לימודי טיפול רגשי יכולים להציע טיפול רגשי. כיום בארץ, עדיין לא מוסדר חוק הפסיכותרפיה וכל אחד יכול להציע שירותי טיפול, אך השאלה היא מה אתם רוצים להיות? אם אתם חולמים להיות מטפלים רגשיים ומקצועיים שבאמת יכולים לעמוד מאחורי העשייה שלכם בגאווה, עליכם לבחור בדרך הארוכה וללכת עד הסוף!
2- תפיסת העולם שלנו לגבי טיפול בעזרת כלבים אינה מושתת על אילוף הכלב ובחירת הגזע האידיאלי שישמח את המטופל. בטיפול רגשי אמיתי נכון לעמת גם עם תסכול, דחייה ודחיית סיפוקים ולכן דווקא כלב שלא תמיד נענה וכלב שלעיתים חושש להיקשר, יכול לשרת את הטיפול בצורה טובה יותר. אנחנו דוגלים בעבודה עם כלבים מעורבים, כלבים שאומצו ויש להם לעיתים סיפור חיים מורכב בדיוק כמו למטופלים שלנו. הכלב לא צריך לעבור אילוף כדי להצטרף לטיפול רגשי ומטפל רגשי אינו צריך להיות מאלף. לא לשם זה התכנסנו. המטפל צריך להכיר כלבים לעומק, להבין את שפתם, להבין מה הם מייצגים בחדר הטיפולים וגם כמובן לדעת לספק לכלב ולמטופל סביבה בטוחה.
חשוב להבין שבטיפול רגשי הנעזר בכלבים, ה"כלי" המשמעותי ביותר ליצירת שינוי אצל המטופל הוא קודם כל המטפל והקשר הטיפולי הנוצר. הכלב מהווה קו - תפיסט משמעותי בתוך התהליך הטיפולי כולו - מהווה גשר לקשר עם המטופל, כר נרחב להשלכות, בסיס לאמון ועוד, בעוד שבכלבנות טיפולית ה"כלי" העיקרי הוא הכלב והפעילויות השונות הנעשות אתו.