דוניא שנאן دنيا شنان Donya Shannan (מחורפיש)
ריקוד עם המציאות, מיצג, חוטי דייג וחבל
למחוק את הכל- גבולות, חומות והגנות. לחשוף, להתקלף ולהראות רק רגש. רגשות. כל כך הרבה מהם. ואז לצפות, לקוות כמעט להתחנן שינהגו בהם בעדינות.
המיצג של דוניא שנאן הוא ביטוי לצרור רגשותיה הפנימיים, הבוערים מבפנים. מסע פנימי של התמודדות והתגברות.
זוביידה עאמר زوبيده عامر Zubaida Amar (מכפר ורדים)
מעברים, פיסול קרמי ורישום על בד
ציוריה של זוביידה הם סקיצות, לשברי חיים של ילדה קטנה, הנאספים לבדים גדולים. הסקיצות שבאות לידי ביטוי בדרך ייחודית הם: הכפר הדרוזי חורפיש; בית גדול; בית קברות קרוב; משפחה נפלאה חמה, משפחתי האהובה; אח שהלך; מוות קשה; משפחה עצובה; לימודי אמנות; אהבה; ילדיי; בעלי. ואני אני!!
ליאור וקסלר ليؤر فكسلر Lior Vexler (מקרית טבעון)
בלילות אני הולכת על המים, מיצב, בריכת מים, ציור שמן 220*150 סמ
בריכת מים. עליך לעצור, להתבונן. מעבר לבריכה מצוי הלא מושג. ייצוגו של הלא מושג הוא ציור שמן של הרי אדום. וכל שנותר הוא להרהר האם הבלתי מושג הוא הציור או עצם המתח בין הרצון לאי מימושו?
כסניה כוגן كسينيا كوجن Xenia Kogan (מאמירים)
"מזיקים" , סדרת עבודות תצריב
קסניה קוגן מזמינה אותנו באמצעות סדרת תצריבים והדפסים חד-פעמיים מהירים, מבוססת על דיוקנאות אישיים ודימויי חרקים, להתבונן בזעיר כדבר בעל משמעות. עולם שלם, קרוב ובאותה מידה זר.
דניאל וייסרמן دانيال فايسيرمان Danielle Vaiserman (מכרמיאל)
מהצד, סדרת עבודות תצריב
גוף העבודות של דניאל וייסרמן כולל תחריטים וציורים העוסקים בעליית משפחתה לארץ. מדובר בזיכרון משפחתי שהאמנית אינה חלק ממנו ונותרת צופה מהצד. באמצעות הסיפור המשפחתי השקוע בגוף העבודות, נחשף הצופה לשאיפה של דניאל להיות חלק מתרבות וזהות שזרים לה.
סנא פרחאת سنا فرحات Sana Farhat (מדליאת אל כרמל)
חו'פחאף, גבס על קנבס
חופחאף, לשון הפר, הוא צמח שמהווה חוט בין דורי שקושר קשרים סמויים של אהבה למטבח, למסורות, לאנשים, לבית. סבתא של סנא לימדה את נשות המשפחה הצעירות לזהות אותו בטבע. הבת, בעקבות האם, דורות הסובבים סביב סיר של אוכל מהביל ונקשרים בחותם של חום ואהבה.
יובל אלון يوفال ألون Yuval Alon (מקרית טבעון)
פירופיט Phrophyte , מיצב וידאו ותבליט
מיצב המשלב עבודת וידאו, ציור קיר תלוי מקום ועצים שרופים. עבודתו של יובל נוגעת בסופיות והקרירות של המוות.
אביגיל לוי أفيجايل ليفي Avigail Levy (מירושלים)
מעון, מיצב וידאו
דלת מקרר שנפתחת בחושך, תנור ספירלות כתום מהבהב חום קריר, מהווים מיצב וידיאו של דימויי מכשירים בנאליים המצויים בשימוש יומיומי. באמצעותם מכניסה אותנו אביגיל אל תוך הרעש השקט שהומה בלהיות לבד. שם, כפרדוקס, יש את השגרה שיוצרת בית.
שרון בן נון شارون بن-نون Sharon ben-nun (מכרמיאל)
STANDING STEEL, מיצב טכניקה מעורבת
בתערוכה מזמינה שרון בן נון את הצופה למרחב של שהייה ושקט. בחלל ניצב ספסל הקורא למבקר להיחשף לאט ולהתבונן ביצירות שסביבו. היא משאירה בידיו את השאלה לאיזו חוויה הוא רוצה לצלול.
מאי לויטה ماي لفيطه Mai Levita (מעין השופט)
"המחרשה", מיצג, הדפס והקרנת וידאו
מחרשות מברזל, נלבשות כמו נעל לרגלה של האמנית. בפסיעות מסורבלות, תוך משיכת רגליה בכבדות, חורכת מאי את המשטחים עליהם היא פוסעת. חרישת המרחב כמטפורה לקשיים מהיומיום ושאילת שאלות קיומיות.
ג'ומאנה נוג'ידאת جمانه نجيدات Jomana Nujedat (מבועיינה נוג'ידאת)
רקמה מהדהדת, מיצב, בד רקום, 200*160 סמ
ריח מפיץ זיכרון, מיצב, שטיח תבלינים, 200*100 סמ
שני מיצבים של ג'ומאנה - האחד של חוט, מחט ובד התלוי באופן שבו הצופה יכול לראות את שני צדדיו .השני מיצב שטיח הפרוס על הרצפה, עשוי מתבלינים שימושים וחיוניים למטבח. שני המיצבים מעוררים את זיכרון הילדות – רחוק ולא מושג.
נור נאסר نور ناصر Noor Nasser (דיר חנא)
הגן של נור, מיצב פיסול סביבתי
מיצב של עשרה פסלים בגבהים שונים מוצבים באופן של שתילה בתוך האדמה. הפסלים מספרים על האפשרויות הצפונות ברווח שבין היחיד לקבוצה. כלפי חוץ הם נראים סגורים בתוך עצמם ומצויים בנפרד. אבל חיבורם הפנימי יוצר אפקט הנותן להם כוח מיוחד – כוחו של חיבור.
מוחמד טאהא محمد طه Mohammad Taha (מכאבול)
עזה 2023, ציור שמן על בד
מוחמד הוא פעיל פוליטי פלסטיני. הטרגדיה של העם הפלסטיני ובעיקר זו המתרחשת בעזה אינה מניחה לו. הציורים של מוחמד הם קריאה אמנותית של צילומי רשת מהפצצות העיר עזה. כיצירות אמנות הן תובעות מהצופה התבוננות עמוקה המציפה אט אט את חוויית האימה בהפצצה מהאוויר.
עוביידה דחלה عُبيدة دحلة Obayda Dahly (מטורעאן)
״עאיישה״, פיסול קרמי
אישה פלסטינית עם כד על הראש מייצגת את הסיפור המיתולוגי פלסטיני "בנות המעיין" שמקורו בכפר הגלילי טורעאן. הסיפור והפסל המייצג אותו משלבים את המסורות הפלסטיניות של הכפר ואמונותיו בעבר. מבט מעמיק בפסל יגלה רובד נוסף - את נוכחותו האישית של האמן בתוך היצירה.
לילא חמודה ليلى حمودة Laila Hamude (מבועיינה נוג'ידאת)
אובדן, סדרת ציורי שמן על בד
יצירותיה גדולות הממדים של לילא מתארות מהלך ארוך, כאוב ומלא תקווה של ההתמודדות עם אובדן בן זוגה, ודבקות בהמשכיות החיים.
רנדה גרייב رندا غريب Randa Obeid Ghraieb (מנצרת)
בין הפרוע לממושמע, מיצב, חוטי צמר
המיצב של רנדה מתאר תהליך חיים שעוברת האמנית. תהליך התמודדות פנימי המבטא את מה שבין הפרוע והמוסתר לבין הממושמע הגלוי. מסע אישי הנאבק עם החברה מסביב.
אלה חודפי-ברכה إيلا حودفي براخا Ela Hodefi-Brakha (מקרית-ים)
ללא כותרת, עבודות הדפס ומיצב בטכניקה מעורבת
בהשראת דימויים שרשם שלמה המלך ב״שיר השירים״, יצרה אלה רישומים, ומתוכם הדפסים. בעבודתה היא בודקת את יחסי המסמן והמסומן במדיומים השונים. השיר אל מול הטבע, תוצרי המכונה אל מול הרישום הידני וכוחן של מילים מול כוחו של הדימוי.
אופיר בן סדון اوفير بن-سدون Offir bensadoun (מגן-נר)
אסקפיזם לעת לילה, טכניקה מעורבת, ציור ופיסול
יצירותיו של אופיר בן סדון מביעות מגוון רחב של רגשות ותחושות כגון: זעם, קושי אישי, תחושת לבד, כאב וחוסר אונים. כל יצירה נובעת ממצב נפשי שונה ומשמשת כלי לביטוי החוויות איתם הוא מתמודד כיום. 'האומנות שלי היא התרפיה שלי, ולכל כאב יש סיפור שונה', אומר אופיר. שלל היצירות השופע בא מתוך הפוסט-טראומה שלו ממלחמת ''צוק איתן'' ועוסק במורכבותה של מחלת - PTSD. ממנה הוא סובל מאז המלחמה.
רנה סלאמה رنا سلامه Rana Salamy (מירכא)
"נוטוק", סדרת ציורי שמן על בד
ציוריה של רנא עוסקים בתופעת גלגול הנשמות, אמונה בעלת שורשים עמוקים שרווחת מאד בעדה הדרוזית. הצופה מוזמן לפסוע בעקבות הציורים לעבר מציאות נעלמה ומסתורית של תופעת גלגול הנשמות. הציורים מתבססים על סיפורי ההיזכרות בגלגול הקודם של אביה.
סיילין גרכד سايلين ﭼـرخد Seilin Gerchad (מכפר כמא)
פסה פסה (נפש/מים בצ'רקסית) “psa pse”, מיצב, קרמיקה ועץ
12 קונכיות תלויות באוויר במעגל, מתוכן נשמעת שיחה של אמא ובת. הן משוחחות על המצב בו הן נמצאות, באמצע הים השחור, בסירת פליטים, בשפת האם של סיילין - צ'רקסית. כאשר מסתכלים על התקרה של החדר מבחינים בתחתית של סירה בלוייה וישנה. סיפור מסע שצריך לצלול לתוכו מתוך קשב והתבוננות עמוקה.
ולאא אבו עביד ولاء أبو عُبيد Wallaa Abu Obeid (מבסמת טבעון)
האלביתי, רישום פחם ועפרונות על נייר
עבודתה של ולאא עוסקת באובייקטים הנמצאים במרחב הביתי אשר בו זמנית גם מעוררים תחושות של חרדה, כבדות, כאב, געגוע. היצירות גדולות הממדים צופנים סודות ורוחה של תקופה שחלפה אך ניצוצות ממנה נכרכים בזמן אבוד שהאמנית חווה אותו באמצעות גופה ונפשה.