דר' משה שנר, מכללת אורנים – החטיבה ללימודים מתקדמים
מפגשי הכנה עם תלמידי המסלולים לתואר שני - הנחיות נוספות לגבי הכנת עבודת גמר יישומית:
1. בבסיס של עבודה טובה עומדת שאלה טובה: כדאי לבנות את נושא העבודה על שאלה המצביעה על ממד של חסר מסוים בתמונת המציאות שלנו. אם אין בעיה למה להטריח את כולם העולם בעבודתנו? השאלה מייצגת תמיהה או קושי שיש לנו לגבי המציאות, במקרה שלנו שדה החינוך, ואנו מחפשים לו מענה.
ניסוח השאלה חשוב גם מכיוון שהוא יסייע לנו להעריך את העבודה ולדעת מתי העבודה הגיע למיצויה – כאשר קיבלנו מענה (כזה או אחר) לשאלתנו.
כדאי שהשאלה תהיה עשירה, מרוכבת, מעניינת ורלוונטית לעשייתנו שלנו (הרפז, 1999) וכדאי שהיא תהיה ברת מימוש. למשל, שאלה היפותטית בתחום המחקר ההיסטורי אינה ברת מענה או שאלה שנדרשת לגופי ידע שאין לי את היכולת להתמודד עמם (סינית לדוגמה) או שאלה שבדיקתה דורשת פרק זמן ארוך בהרבה ממה שעומד לרשותנו.
את השאלה יש לנסח כשאלת מחקר שיטתית, מבוססת על חשיבה מדעית קיימת (ראו סקירת ספרות) הנותנת לה הקשר ומובן, על כלי מחקר ברורים המותאמים לשאלה הנבדקת ועל חשיבה לוגית המפרקת את שאלת המחקר לשאלות משנה.
2. המחקר - לעסוק בשאלה באופן שיטתי: כנאמר דלעייל, עלינו לנסח שאלת מחקר. זו מקושרת לתמיהה הראשונית או לבעיה המטרידה אותנו מעבודתנו, אולם ממקדת אותה ומנסחת אותה מהיבט מחקרי-מעשי.
את שאלת המחקר יש לחלק לשאלות משנה - בנייה של תוכנית מחקר המחוברת לוגית לשאלת המחקר ומהווה "סולם" מחקרי שבו אנו עולים שלב אחר שלב עד לפסגת המחקר שלנו. חשוב שיהיה דירוג לוגי בין השלבים ושהמעבר משלב לשלב יהיה מובן לקורא. (אם ניתן את ההצעה שלנו לקריאה של חבר שאינו מומחה בתחום הוא ייתן לנו משוב על הבהירות או חוסר הבהירות של הצעתנו.)
ברוב המקרים שאלות המשנה יהפכו (עם הורדת מילת השאלה) לראשי הפרקים של עבודתנו כאשר כל פרק עונה על תת שאלה כזו.
כלי מחקר: כאשר אנו מפרטים את שאלותינו ואת שלבי העבודה נתאים להם את כלי המחקר הרלוונטיים. איננו חייבים לעשות שימוש בכל כלי המחקר בהם פגשנו אלא להיות בהירים ולהראות כיצד שאלותינו נענות באמצעות כלי המחקר שהתאמנו להם. אפשר כמובן לשלב כלי מחקר שונים אבל כדאי להיות ממוקדים ולא לגבב כלי מחקר שלא לצורך.
במבוא לעבודה נוכל לתת לעצמנו ולקורא "מפת דרכים" שבה נציג בפניו את שלבי העבודה המבוססים על השאלה המפורקת שלנו ונסביר כיצד אנו מתכוונים ללכת עד להשגת המטרה. באופן כולל הדגשנו משהו שהנו משמעותי אם כי לא בר מדידה ברורה: עבודה צריכה להיות רהוטה עם קו מחשבה ברור ועלילה שהקורא יכול לעקוב אחריה.
3. ידע מדעי מוקדם: איננו מתחילים מאפס ולכל שאלה שענו מעלים יש מן הסתם ידע רלוונטי, שעלינו להתחשב בו. בתחילת העבודה עלינו להציג את תמונת הידע ממנה אנו יוצאים לדרך באמצעות סקירת ספרות מחקר/עיון רלוונטית.
סקירת הספרות צריכה להיות ממוקדת ולא נרחבת מדי. ידע חייב להיות מובא בשם אומרו. בעת שימוש במקורות ידע שונים שמביאים רעיונות דומים יש לעשות אינטגרציה של הידע ולתת רפרנס לכל מי שטרם לידע זה. מדובר בכישור עיוני מרמה גבוהה הדורש מאתנו לעשות אינטגרציה של הידע ולהציגו באופן משולב פעם אחת עם ציון כל מקורותיו. ויש לעשות אינטגרציה של מקורות ידע מקבילים ומשלימים.
4. גוף העבודה/מחקר: גוף העבודה כולל את הדיון בממצאי העבודה בין אם מדובר במידע סטטיסטי או במידע טקסטואלי או כל מידע מחקרי אחר. הדיון חייב להיות בהיר ומדויק לגמרי וממוקד בעובדות.
5. סיכום: בחלק של העבודה אנו מספקים מבט רפלקטיבי לאחור על כל מהלך העבודה תוך איזכור שאלת המחקר, כלי המחקר ושיטת המחקר, עיקרי הדיון בממצאים והמסקנות. איננו מביאים בשלב הסיכום כל מידע חדש שלא הוצג בעבודה קודם לכן.
רפלקציה: חשיבה מדעית היא ממהותה חשיבה רפלקטיבית ועל החוקר/כותב לבצע מעקב רפלקטיבי על כל שלבי עבודתו ולהביא את עיקרי הרפלקציה בסיכום.
6. כללי כתיבה אקדמיים: הכתיבה המדעית באופייה אמורה להיות שיטתית (ולעתים מייגעת). הכתיבה אמורה להיות ב"שפת המלכות" (כפי שכתוב מסמך זה) – גוף ראשון רבים. התייחסות לאישים היא בגוף שלישי ("ביאליק" ולא חיים, "פרויד" ולא זיגמונד).
הצענו התנסחות ב- under statement בכל עת שאנו נדרשים לביטוי רגשי או ערכי. הידע הנדרש מאתנו בעולם המדעי-אקדמי הנו ככל שניתן ידע אובייקטיבי על העולם ולכן כדאי להמעיט במעורבות הסובייקטיבית וכאשר זו ניתנת חשוב לומר במפורש שזו דעה סובייקטיבית. אפשר לעשות זאת תוך היעזרות בביטויים כגון: "דעתי ש...", "לפי אמונתי...", "לפי ראות עיניי..." וכן הלאה.
רפרנס אקדמי: הדגשנו – ותמיד לא מספיק - את הדרישה האקדמית לציין תמיד את מקורות הידע שלנו ולתת להם קרדיט ורפרנס אקדמי. ציטטה חייבת תמיד בהפניה למקור אחר זו גניבה ספרותית וכך גם הבאת רעיון מפורש של מישהו אחר בלא לתת לו קרדיט וללא הפניה למקור. ההפניה למקור נעשית באופן חלקי בסוגריים במשולב בטקסט עם שם הכותב, שנה ומספר הע' באם זה עניין ספציפי במקור. הרפרנס המלא מצוי ברשימה הביבליוגראפית.
7. רישום ביבליוגראפי: התייחסנו לכללי הרישום הביבליוגראפי שחייב להיות עקבי. בראשית העבודה עלינו לציין לפי אילו כללי רישום אנו פועלים ולדבוק בהם. בעיקרון כל פריט מידע חייב בשם היוצר, שנת היצירה של הידע/מאמר ובימת הפרסום. בלא פריטי מידע אלו המקור מפוקפק מלכתחילה.
8. רפרנס למקורות מידע בעולם: האינטרנט שוב אינו מאפשר לנו להתעלם מעולם הידע הפדגוגי העצום שקיים מחוץ לגבולי ישראל (כן, באנגלית). מקורות ידע אקדמי אונליין יופיעו כחלק מהרישום הביבליוגראפי ולפי כללי הרישום המחייבים
לינק כחול אינו רפרנס מספק!
9. כללי הגשה: אלו מפורטים בתקנון האקדמי של לימודי התואר השני. הגשה שיטתית ומסודרת היא תנאי לעיון בעבודה. במסגרת אקדמית אין שימוש בצבעים, עיטורים ואיורים אלא במקום שהם חיוניים להצגת תוכן העבודה.
אז שיהיה בהצלחה.
דר' משה שנר
מרכז עבודות הגמר היישומיות בפקולטה ללימודים מתקדמים
ביבליוגרפיה חלקית
הרפז יורם (1999). "לקראת בית ספר חושב הוראה ולמידה בקהילות חשיבה". חינוך החשיבה. מס' 18. עמ' 5-30.