טופס נייח

אקטיביזם אזרחי

הנחיות לפרויקטים בבתי ספר מכשירים

רציונל
המונח "דמוקרטיה" במובנו המהותי, עובר שחיקה בשנים האחרונות, ואצל תלמידי תיכון מתבטא התהליך בין השאר בתופעות של ציניות כלפי כל הנוגע לדמוקרטיה ופוליטיקה. נוצר אפוא צורך בפעילות חינוכית שתעמיק את ההבנה במובני הדמוקרטיה, ותונחה בידי סטודנטים לחינוך והוראה בתחום, כאלה המביאים עימם "תדר שונה" שאינו קשור בהכרח ללמידה לבחינת הבגרות או לסמכותיות הפורמלית של מורים בביה"ס.

תלמידי הקורס "כתוב בעיתון" יכולים כמטלה מסכמת, אחת מכמה בקורס, להכין עם תלמידי בית ספר גיליון עיתון. הסטודנטים יבחרו יחד עם התלמידים את הנושא, יבנו מערכת ומעגל כותבים ויפיקו גיליון שמרחיב את הדיון בנושא הנבחר.

שלבי עבודה סכמתיים:

  • הגדרת המערכת של העיתון, מעגל הכותבים, תפקידי מערכת.
  • הסבר על משמעות העיתון במרחב קהילתי חינוכי. קריאה בדברים שכתב קורצ'אק.
  • בחירת נושא לגיליון
  • מתן זמן לכתיבה
  • קבלת הכתבות, הגהה ועריכה שלהם.
  • הפצת העיתון למערכת ולקהילת בית הספר. שיח מסכם רפלקטיבי.


הסטודנטים שמפעילים את הפרויקט יעבירו למרצה במכללה את התוצר ועמו סיכום מפורט של התהליך שנעשה ועל בסיס שני המסמכים הללו ושיחה עם המרצה יקבלו ציון אקדמי. הציון יהיה חלק מציון הקורס במכללה.

מערך השיעורים המוצע יפגיש את תלמידי בית הספר ויסקור את נושא מדיניות התרבות ותחומי הפעילות בהם היא עוסקת. הסטודנטים שיעבירו את מערך השיעורים יפרשו בפני התלמידים את תולדותיה של מדיניות התרבות בישראל ויתמקדו בהיבטים של שמירה או הפרה של חופש הביטוי האמנותי.

  • השיעורים יעסקו וידונו במקרים שונים של צנזורה (או ניסיונות כושלים לבצע צנזורה) של יצירות אמנות בתחומים שונים ומתקופות שונות בישראל (לדוגמה: בן גוריון וזריצקי, משרד החינוך והתרבות ו"מלכת האמבטיה", עיריית חיפה ו"מק-ישו") תוך מתן היבט השוואתי עם מדיניות תרבות בארצות נוספות בעולם ובתקופות היסטוריות שונות.
  • חלק נפרד יוקדש להיכרות ולדיון עומק בניסיון לתיקון חוק התרבות והאמנות שזכה לכינוי "חוק נאמנות בתרבות".
  • הסטודנטים יכירו את המחלוקת סביב החוק, יקראו טקסטים (הצעת החוק עצמה, מאמרי דעה) ויצפו בקטעי וידאו (נאומים פוליטיים ודיונים מועדת החינוך והתרבות של הכנסת) העוסקים בחוק.
  • העיסוק בכל אחד מהנושאים יעשה בצורה רב-ממדית וביקורתית. כחלק מהתהליך החינוכי יבצעו התלמידים "שיח ושיג" (debate) בו יתבקשו להציג ולייצג דעות שונות וצדדים שונים בהקשר לסוגיות הנידונות.


הפעילות המוצעת תוצע בשני פורמטים אפשריים – (1) שיעור חד פעמי; ו-(2) מערך של 4 שיעורים שניתן להיות מועבר הן בצורה מרוכזת ביום אחד או בצורה מפוזרת לפי העדפת בית-הספר.

יישום הרעיון יכול להתבסס על תכנית מתמשכת של מפגשים מתוכננים מראש לאורך סמסטר אחד, או בדרך של "סמינר" מרוכז בן יום או יומיים, הכולל סדנאות ושיח, מפגשים עם קבוצות באוכלוסייה שאינן מוכרות לתלמידים, וסיור לימודי המשלב חוויה אותנטית של מפגש.

עבור הסטודנטים יהיה זה תהליך מורכב של חשיבה משותפת וגיבוש התכנים העיקריים, הכנה משולבת עם צוות החינוך בביה"ס, והתנסות ביצירת אינטראקציה עם התלמידים. בסיום התהליך ייבנה משוב מורכב מתגובות התלמידים, צוות ביה"ס והסטודנטים, אשר יוכל לשמש בסיס להמשך הלמידה בקמפוס.
תכנים אפשריים:

  • "ההיפך מ..."    הכרת מושגים: גזענות לסוגיה השונים, אפליה, סטריאוטיפ, לאומנות, "עריצות הרוב".
  • תופעות וקבוצות בחברה הישראלית
  • עוני ופערים כלכליים – הקשר להשקפות פוליטיות וגישות חברתיות-כלכליות.
  • "שבטים" וקבוצות: החברה החרדית, יוצאי בריה"מ לשעבר, יוצאי אתיופיה, ערבים, ועוד.
  • "אצלנו בשכונה" – היכרות עם המרקם החברתי בסביבה הקרובה. יציאה של קבוצות קטנות למפגשים באזור ביה"ס וסיכום בשיטת "ג'יגסו".
  • הביטויים הפוליטיים של הרכב החברה הישראלית.
  •  "אותנו לא שאלו..." פעילות לדמוקרטיזציה בביה"ס – סדנאות בתיאום עם צוות "החינוך החברתי" להגברת מעורבות תלמידים בהנהגת ביה"ס, התנסות ב"פרלמנט בית-ספרי" ועוד.


מבחינה ארגונית, יש לסכם עם "בי"ס מכשיר" שיעמיד איש הוראה או צוות מצומצם לצורך קשר שוטף, ולסכם בשלב ראשון על בחירת פרויקט אחד כ"פיילוט".   

יום שיא לקראת סיום הסמסטר ולאחר שלימדו בכיתות על דמוקרטיה (אפשר בהקשרים מגוונים). עיקרו של היום יהיה איסוף עמדות של תלמידים על ״מהי דמוקרטיה״ בהיבטים רחבים, ועבודה סדנאית עימם על דיוק תפיסותיהם.

ראיונות עומק עם מורים על חינוך פוליטי בכלל וחופש ביטוי בכיתה בפרט. הראיונות יכללו הן עמדות והן סיפורי מקרה אשר יובאו לכיתה וישמשו חומר גלם ללמידה.

הסטודנטים/הסטודנטיות יקבלו כלים לא רק לזיהוי סטריאוטיפים מגדריים וחיברות מגביל/מסליל, אלא גם עקרונות לשינוי ולקידום שוויון מגדרי (בהתייחס לשלושת האלמנטים) שהתייחסתי אליהם. הרעיון הוא שבאמצעות שיתוף פעולה שלהם עם המורים/מורות ניתן יהיה לקדם שוויון מגדרי (או לכל הפחות למפות ממדים שונים של אי שוויון למחקר). ניתן להתאים את זה לספקטרום רחב של פעילויות - מהרצאה בודדת ועד סדנא מתמשכת.
לצורך כך, מוצע לקיים סדנה מתמשכת לסטודנטים/לסטודנטיות על מנת שיטמיעו שוויון מגדרי בבתי ספר.

הסדנא/קורס מבוססת על 3 צירים:

  • תיאוריה של שוויון מגדרי
  • תצפית בבתי ספר על אלמנטים סביבתיים וחינוכיים שמהם יוכלו לאמוד באופן אמפירי את מצב השוויון המגדרי בבתי הספר (זה החלק המחקרי)
  • הדרכת מורים/מורות ואנשי/נשות סגל - כשבעצם במהלך השנה הסטודנטים יכולים לאמוד (באופן של מחקר פעולה) עד כמה המורים והמורות מביאים לידי יישום בכיתותיהם את הנושא ובאם יש לזה השפעה.


אלמנטים שידונו וייבחנו לעניין זה:

  • הסביבה הבית ספרית (עיצוב המרחב, שילוט, דינמיקה מגדרית במרחב)
  • טקסטים בהם נעשה שימוש על ידי מורים/מורות במקצועות השונים (אילו קודים מגדריים מוטמעים בהם - שוויון/אי שוויון, סטריאוטיפים וכד')
  • השפה והמודלינג של המורים/המורות מול תלמידים בכיתה).

במסגרת הקורס יצאו הסטודנטים לפרויקט בבית ספר. הפרויקט יכלול הנחיה של קבוצת תלמידים בתהליך לימודי בגישת לימוד מבוסס פרויקטים PBL - project based learning.

מטרות הפרויקט
הסטודנטים והתלמידים יכירו ויתנסו בלימוד מבוסס פרויקטים PBL, וייהנו מיתרונותיה שיוצגו בהמשך. התלמידים יבינו שפלורליזם של אינטרסים הוא מרכיב חיוני בדמוקרטיה. התלמידים יכירו סוגי השחקנים על המגרש הפוליטי, בפרלמנט ומחוצה לו: מפלגות וקבוצות עניין (אינטרס). התלמידים ינתחו ויציגו סוגיה פוליטית קונקרטית (מי מקבל מה, מתי ואיך?) ואת קבוצות האינטרס הנוגעות בה.

יעדים
התלמידים יכינו פרזנטציה בה תוצג סוגיה פוליטית על פי בחירתם לצד חלק מקבוצות העניין הנוגעות בה (3-4 קבוצות). הפרזנטציה תציג את הסוגיה וקבוצות האינטרס הרלוונטיות על פי סוג, אידיאולוגיה, משאבים ואופני פעולה, תוך התייחסות לרקע התיאורטי שנלמד בשיעורים. התלמידים יזמינו נציגים של קבוצות העניין להשתתף בדיון מסכם (בכיתה או בווידאו). בעקבות הפרזנטציה יערך דיון בפורום הכיתה המלא.

שיטת ההוראה
השיעורים בביה"ס יערכו בשיטת PBL – project based learning. הסטודנטים ילמדו על פוליטיקה חוץ פרלמנטרית ועל שיטת PBL. ההנחיה של הסטודנטים את התלמידים, בתהליך לימודי בגישת PBL, תעשה בליווי הנחיה ויעוץ שוטף ממרצה הקורס.

PBL בקליפת אגוז
לגישת PBL יתרונות רבים ובהם: פיתוח אחריות אישית וחברתית, יכולת למידה עצמאית, חשיבה ביקורתית, יצירתית ורפלקטיבית, מיומנויות חשיבה גבוהות (הסקת מסקנות, טיעון, הנמקה, הערכה), תכנון, ארגון, פתרון בעיות וקבלת החלטות, שימוש נבון בטכנולוגיות ושיטות עבודה, למידה שיתופית, עבודת צוות.

הערכה של הסטודנטים, על ידי מרצה הקורס
ההערכה תהיה על פי הקריטריונים הבאים:  השתתפות פעילה של כל סטודנט/ית ביעוץ לקראת ובעת הפרויקט בבה"ס  50% (הערכה אישית לכל סטודנט), איכות הפרזנטציה של התלמידים מבחינה תיאורטית 30% (הערכה קבוצתית של קבוצת המנחים), איכות הפרזנטציה של התלמידים מבחינת עניין ובהירות 20% (הערכה קבוצתית של קבוצת המנחים).

Footer Mobile