התכנים המרכזיים בתהליך ינועו סביב שלושה תחומי תוכן עיקריים:
1.
פיתוח אישי – (זהות – מנהיגות): ציר זה יזמן תהליך לבירור וגיבוש זהות בשלושה מעגלים – אישית ומקצועית, צוותית ובית-ספרית; מתוך בירור הזהות תתפתח תפיסת המנהיגות של המחנכות, יתקיים בירור של מרחבי הסמכות וההשפעה וייבחן טווח העשייה בין ריאקטיביות לפרואקטביות. תכנים מרכזיים:
- בירור ופיתוח תפיסת זהות של מנהיגות חינוכית אישית
- מיפוי כוחות ונכסים של כל מחנכת פיתוח יכולות חקר ולמידה עצמאית
- גיבוש ופיתוח המחנכת כמובילת קהילה (לדוגמא, כיצד המחנכת יכולה לבנות את כיתתה כקהילה)
- המשך פיתוח יכולות חקר ולמידה עצמאית
.2.פיתוח ידע – (יזמות- התפתחות פדגוגית): ציר זה יעסוק בלמידת עמיתים ופיתוח מקצועי פדגוגי.
המחנכות יעסקו יחד בלמידה, תכנון והוצאה לפועל של יוזמות חינוכיות המבוססות על ידע חדש אותו יפתחו המחנכות יחד. בניית תרבות למידה משותפת שתביא לרכישה, בנייה ויישום של כלים.
- פיתוח ויישום תפקיד המחנכת כפרופסיה – בין הגדרה לתפיסת התפקיד, מעגלי ההשפעה בתוך הכיתה, איזונים בין ארבעת מימדי התפקיד הספציפיים (פדגוגי, רגשי, חברתי, ערכי) והמימד המתכלל-מוביל.
- פיתוח ידע מקצועי באמצעות למידה ועבודה על סוגיה מקצועית משותפת (לדוגמא חיזוק מגמות של
- הכלה, שילוב והקטנת הדרה בתוך הכיתות).
- גיבוש מהלך צוותי של יזמות וחדשנות פדגוגית המבוסס על יצירת ידע חדש.
- מפגשים עם קהילות מחנכות עמיתות ללמידה משותפת – כחלק ממהלך פדגוגי של בנייה ויזמות.
- בחינת מרחבים לשינוי מחוץ לכיתה: צוות המורים, ההורים והקהילה.
3.פיתוח קהילה - (מחנכת - קהילה): ציר זה יעסוק בהכרות והעמקה במבנה הקהילה ומאפייניה,
ויפתח את המיומנויות של המחנכת לפעול כחלק מקהילה פנים בית-ספרית, וכן החוצה מול הורים, סביבת בית הספר וקהילות מחנכות מקבילות.
בנייה של קהילתיות הקבוצה - בניית הון חברתי בין חברות הקהילה באמצעות היכרות רב-מימדית.
חיזוק תחושות מחויבות, שייכות ומשמעותיות לקהילה. בניית המשך עתידי בר-קיימא של הקהילה תוך שימוש במשאביה הפנימיים (בנייה והטמעה של מסגרות פעולה, סדירויות בית-ספריות, ומסורות בקהילת המחנכות(.
בתוך הקהילות בבתי הספר, אנו פועלים בהתאם לעוגני תכנית ראשית קהילות מחנכות:
1. "כאן ועכשיו" – מענה לצרכי המחנכות
הסתכלות על צרכי המחנכות המחנכת ובית הספר, והסתכלות על המחנכת כאדם הוליסטי ייחודי, אשר צרכיה שונים מעמיתותיה לתפקיד וכן משתנים תדיר, בהתאם לצרכי התלמידים, לצרכי בית הספר ובהתאם למציאות המשתנה. התייחסות למה ש'בוער,' יומיומי ורלוונטי לעבודת המחנכות באותו הרגע, והתייחסות
לתכנים שהן מבקשות. שותפות ומעורבות מנהלות בית הספר והמחנכות בהבנת הצורך ובקביעת התכנים ותוכנית העבודה. גמישות התוכנית לשם מענה רלוונטי עדכני ומותאם לצרכי המחנכות ובתי הספר ופיתוח מקצועי המחובר לעשייה ולשדה. במודל הרשותי, ישנה התייחסות גם ל'כאן ועכשיו,' לצרכים וסוגיות בוערות ברמת הרשות כפי שמועלות על ידי מהלות בתי הספר ואגף החינוך.
2.
חקר הפרקטיקה - פיתוח פרופסיה תפקיד מחנכת הכיתה
יצירת שיח מברר וסקרני על סוגיות בחינוך כיתה. הכוונה היא לשיח אשר מטרתו גישור על הפער בין הכוונה של המורה (ערכים, תפיסה חינוכית, עקרונות), לבין מה שקרה והתוצאה בפועל. חקר פרקטיקה מבוסס על שאילת שאלות במתודות שונות על הידע הקיים (למשל: סימולציות, דיון דילמה, מודל היוועצות,) ייצוגים שונים (תצפית, תמלול שיחה, צילום של סיטואציה, תכתובת וואטסאפ ועוד) וחשיבה משותפת מבוססת ראיות. במודל הרשותי מתבצע במסגרת הקהילות הבית ספריות.
3. בניית קהילה
פיתוח קהילות מחנכות וקהילות מנהלות עירוניות, המהוות תשתית לפיתוח זהות התפקיד וללמידה ברמה האישית והקבוצתית. קהילות אשר מהוות מרחב שיתופי, בטוח ומאפשר, בו הן יכולות לתת מקום לקשיים
ואתגרים בתפקיד, לתמוך אחת בשנייה ולהביא לידי ביטוי את הצרכים הייחודים שלהן כמחנכות וכמנהלות,
ובהלימה לצרכים ולמטרות העירוניות (לא צרכים פדגוגיים.) הקהילות יהיו מבוססות על יצירת אמון וקשר, כבסיס ללמידה וההתפתחות האישית והמשותפת ולהובלת תהליכים מעמיקים, לקידום יוזמות משותפות ולקידום תפקיד מחנכת הכיתה.
4.פיתוח אישי ומקצועי
פיתוח 'הכרת העצמי' של המחנכת והגברת המודעות לגבי החוזקות האישיות שלה, לצד מודעות לאתגרים ופערים אשר עליה לחזק או לגשר עליהם. פיתוח החוסן האישי של המחנכת מול האתגרים והדילמות המקצועיות, אל מול שחיקה בתפקיד. פיתוח כלים, פרקטיקות ומתודות מקצועיות, בניית תשתיות ופלטפורמות חדשניות למימוש התפקיד על פי צרכי המחנכות והטמעתם בבתי הספר ובמערכת החינוך. יבוא לידי ביטוי בעיקר בקהילות הבית ספריות. בקהילת המנהלות יבואו אלמנטים מסוימים לידי ביטוי, בדגש על המנהלות עצמן כמודלינג לתהליך עם המחנכות.
5.
קידום שוויון הזדמנויות
מחנכת הכיתה בבית הספר היסודי היא ה- MVPה(Player Valuable Most) בהפיכת בתי ספר יסודיים למנועי מוביליות חברתית, ולגישור על פערים בכניסה לביה"ס הנובעים ממשתני רקע של התלמידים. מטרת הקהילות, הן ברמה הבית ספרית והן ברמה הרשותית, היא לייצר מודעות להיותה של המחנכת גורם מפתח בהקשר של שוויון הזדמנויות, מתן כלים למחנכת וביסוס תשתיות נדרשות כדי לאפשר לה לממש את תפקידה ככזו. חיזוק החוללות העצמית של המחנכת לטובת מיצוי תפקידה ולטובת קידום צמצום פערים וקידום שוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית של תלמידיה.