|
משקפיים מגדריות בכתה
תוכניות המגדר של המדרשה בבתי
הספר*
תמי לוז גרבר, נהלל, רכזת תכניות המגדר בבתי הספר
ומנחת 'ניגון בשדה'
מה זה "להיות בת ולהיות
בן"? שאלה זו נשאלת בפתיחה של סמינר לכיתות יסוד בנושא שוויון בין
המינים: מהם ההבדלים, מהו הדמיון, מה מולד ומה נרכש - פתיחה המעלה בחלל
הכיתה שאלות שטרם נשאלו בצורה כזו. כשאנו שואלים על תפקידים במשפחה, תשובת הצוות
החינוכי היא: אצלנו בבית הספר רוב האמהות עובדות, יש להן קריירה, וחלוקת
התפקידים בבית מודרנית ושוויונית. אבל בתשובות הילדים עדיין ניתן לראות שבדרך
כלל מי שנוהג ברכב בנסיעות משפחתיות הם האבות, מי שאחראי על בישול וניקיונות הן
האמהות ומי שנשאר בבית עם ילד חולה זו בדרך כלל אימא או סבתא.
נכון, המצב מורכב, גם אני בוחרת בחירות סטריאוטיפיות, אעדיף להישאר בבית עם ילד
חולה, לשבת ליד הנהג אם אפשר, ועוד; חלק מהסטריאוטיפים המגדריים משרתים את
הנשים, ולכן הן אינן נאבקות בהם.
בתהליך החינוכי חשוב לנו לפתוח בפני תלמידים ותלמידות את התובנות שהסתכלות
מגדרית מאפשרת: להבין שסיפורי האגדות הקלאסיים מחנכים את הנסיכות להיות יפות
ופאסיביות, ומהנסיך מצפים להתגבר על אתגרים, להילחם בדרקון ולהציל נסיכה. על
מדפי הספרים ובתוכניות הטלוויזיה מרבית דמויות ההזדהות של הבנים הם "אבירים
מודרניים" (הם נאבקים במפלצות, מתגברים על פחדים, לוחמים למען צדק) ומרבית
דמויות ההזדהות של הבנות הן "נסיכות או פיות" (הן מצויות באינטראקציות
חברתיות, מארחות ומתארחות, עסוקות בשאלה איך הן נראות, ומנסות לתפוס חתן). כך
שלמרות שנראה שהעולם השתנה, הרבה דברים עדיין נשארו כמות שהם.
תוכנית ייחודית המתקיימת בכתות ו', למחנכות, אמהות ובנות בשאלות של בת
מצווה, עונה על צורך הקיים בגיל זה לשיח נשי בין- דורי על ציפיות חברתיות
ותרבותיות במעבר מילדה לנערה.
בסמינר במ"וט – העצמת בנות למדעים וטכנולוגיה,
אנו נפגשים עם בנות כיתה ט' לקראת בחירת מסלול לבגרות. מטרת הסמינר היא העצמת
נערות למימוש יכולותיהן ועידודן למקצועות הטכנולוגיים. בנקודה קריטית זו, במפגש
של בנות בלבד, אנו מחזקים את הנערות לראות שהבחירה במקצוע מסוים אינה מאיימת על
תפיסת הנשיות שלהן, ולא תפגע בסיכוייהן החברתיים אלא להפך. שוב ושוב מפתיע לראות
איך נערות בנות 15 משקפות את הבתים בהן גדלו: אפשר לראות פמיניסטיות שאינן
מבינות למה אנו עושות עניין מהשאלות הללו, ונערות אחרות שאינן רוצות ששום דבר
יאיים על תפיסת העולם המוכרת והבטוחה, ומעדיפות שלא נקרע מעל עיניהן צעיפים של
תמימות ילדותית בדרישה נוקבת להסתכל על המציאות וקדימה.
בסמינר המתקיים בכיתות מעורבות (בנים ובנות) אנו שמים דגש גם על השינויים
שבנים נדרשים לעבור, כדי שיצאו מהתבניות הסוגרות אותם. ברור שבעולם המודרני
גברים ונשים צריכים לנפץ תבניות הסוגרות אותם בתפקידים שלא בהכרח מתאימים להם.
לסיכום, הכנסת המבט המגדרי לבתי ספר היא מחויבת המציאות. ככל שנהיה מודעים יותר
למסרים החינוכיים המועברים לילדים ולילדות יצמח דור שוויוני יותר, הפתוח יותר
לממש - כל אחת ואחד את יכולותיהם, ללא הגבלות של תפיסות חברתיות מקובלות.
* המדרשה מקיימת בכל רחבי הארץ סמינרים לתלמידים מכיתות ג' ומעלה, השתלמויות
לגננות והשתלמויות מורים בדגש מגדרי – במטרה ליצור מערכת חינוך המחויבת יותר
לשוויון בין המינים. הפעילות מתקיימת בתמיכת היחידה
לשוויון בין המינים של משרד החינוך.
'סבתא
ביקורתא' של 'מרכז
צדק לנשים'
עלתה ל-YouTube
'סבתא ביקורתא' היא דבורה עברון, מצפה נטופה,
מנחת 'ניגון השותפין' ורכזת שותפה של 'ניגון נשים'
'סבתא ביקורתא' היא דמות
דמיונית, המגולמת על ידי השחקנית דבורה עברון, שמספרת סיפורים על בית הדין
הרבני. בימים אלו עלו לאויר 5 סרטונים של סבתא ביקורתא, כאשר בכל סרטון יש סיפור
אחר המתאר את הנעשה בין כותלי בית הדין. קשה להאמין, אבל כל הסיפורים מבוססים על
סיפורים אמיתיים לגמרי. סבתא ביקורתא מקבלת הדים רבים בתקשורת.
אנא הפיצו את הסרטונים לכמה שיותר אנשים, במטרה להגיע לכמה שיותר צפיות על מנת
ליצור מחאת המונים.
סבתא ביקורתא בסרטון 1 מספרת על מסורבת
גט למעלה מ 8 שנים שבית
הדין מבקש לדון בכל הנושאים שכבר נסגרו בבית המשפט - מההתחלה. למה לא?
סבתא ביקורתא בסרטון 2
מתארת תהליך מגוחך של קבלת עדות
בבית הדין הרבני.
סבתא ביקורתא בסרטון 3 מספרת על דיין שביטל
גיור של אישה 15 שנה לאחר הגיור.
הוקוס פוקוס: עכשיו את יהודיה, עכשיו את לא!
סבתא ביקורתא בסרטון 4 מספרת על מסורבת גט שבעלה התעלל
מינית בילדה. למה שבית הדין יחייב את הבעל
בגט?
Savta Bikorta באנגלית (עם כתוביות בעברית)
מספרת את הסיפור שלא נגמר.
בעל שהובא באזיקים לבית הדין הרבני ושוחרר ללא הגט. עדיין מחפשים אותו.
אני
ואת נשנה את העולם
חסיה חומסקי-פורת, יעד, בוגרת 'ניגון נשים'
לפני
כמעט שנה התחיל לרקום עור חלום שטיפחתי כמה שנים. ביום הבחירות הכרזנו, חברות
ואני, על הקמת עמותה – ליזיסטרטה שמה. נדרשו עוד כמה חודשים עד שבוצע
ואושר רישום העמותה, וזהו, חיה. חזונה של 'ליזיסטרטה' הוא לשנות את השיח בחברה
הישראלית משיח כוחני, גברי, קפיטליסטי, מיליטריסטי לשיח אזרחי שוויוני, עם
אג'נדה הומניסטית ופמיניסטית. את החזון תתרגמנה הלכה למעשה נשים בתחילת דרכן
הפוליטית, או בעלות שאיפות פוליטיות שתעבורנה הכשרה חווייתית והתנסותית בת כשנה
(במפגשים חודשיים). במהלך ההכשרה המשתתפות תעבורנה תהליך של העצמה אישית
ומקצועית, תגלינה את המנהיגה החבויה בתוכן, תקבלנה רקע תיאורטי ותרכושנה כלים
לעיסוק בפוליטיקה, בשתדלנות (לובינג) חברתית ו/או בתקשורת. ניתן לומר כי המטרה
היא החדרת המסרים האנטי-מיליטריסטים אל ה"מיינסטרים", באופנים שיאפשרו
לציבור לשמוע ולהכיל אותם מבלי להיכנס למגננה.
הצטרפות לעמותה ולתכנית ההכשרה משמעותה מחויבות ליזום ולבצע בתום ההכשרה
פרויקטים ברוח העמותה, בליווי מקצועי וכספי של העמותה. ולבסוף, על-פי חזון
העמותה, החברות בצוות ההיגוי והמשתתפות בתכנית ההכשרה תייצגנה קבוצות שונות
באוכלוסיה, על מנת שהמשתתפות תכרנה זוויות ראיה שונות וחדשות ותתבצע גם למידה
הדדית. כרגע בצוות ההיגוי יש נשים חילוניות, אשכנזיות, וערביות. אנחנו מזמינות
נשים דתיות, מזרחיות, עולות מאתיופיה ומרוסיה להצטרף אלינו.
לפרטים: חסיה חומסקי פורת, 052-4522090
Lysistrta10209@gmail.com
|
הלבנה
בחידושה
מפגשי ראש-חודש שבט
לנשים חילוניות, דתיות, ומזרמים שונים ביהדות –
לשיחה, לימוד ופעילות חוויתית.
· קיסריה: האישה
נהיית עץ בהנחיית ד"ר אילה רונן סמואלס. אורחת: השחקנית והבימאית פנינה
ברט צדקה. יום רביעי כ"ז טבת 13.1.10 ב-20:30 בספריית מרכז
קיסריה. לפרטים: אילה רונן סמואלס 054-6246811.
· "יוזמת זית" עמק חפר: כעשב השדה, בהנחיית יונינה פלנברג ורינה ברקאי, יום רביעי
כ"ז טבת 13.1.10 ב-20.30 בבית הילה עיני בכפר הרא"ה, לפרטים: רינה
ברקאי 052-3344720
· נצרת עילית: רחל, אשת
רבי עקיבא: היא ואנחנו – 'עץ שמישהו חוסה בצילו'? בהנחיית מיכל רואי, יום
רביעי כ"ז טבת 13.1.10 ב-17:00 במרכז לקידום נשים.
לפרטים: מיכל רואי 052-8618883
· מועצה אזורית מנשה: אישה טבע
– גבר תרבות, בהנחיית תמי לוז גרבר. יום ראשון
ב' שבט 17.1.10 ב-20:30 במועצה האזורית מנשה. לפרטים: עינת סלם 052-4030997
· כפר חסידים: שתלתם ניגונים - על שורשים משפחתיים ופירותיהם, ערב מיוחד עם תיאטרון פליבק "צלע": מוזמנות
נשים מכל האזור! בהנחיית דפנה קרטס הרדוף. יום שני ג' שבט 18.1.07 ב-20:30 במקלט
של סניף בנ"ע "בית חגי". לפרטים: תמר חדד 052-6777232
· קרית שמונה: צמיחה,
בהנחיית טליה בומש, יום שלישי ד' שבט 19.1.10 ב-19:30 במתנ"ס ארתור פוקס.
לפרטים: טליה בומש 052-6071741
· חיפה - נוה שאנן: אמא אדמה, בהנחיית איריס אוסטפלד לוין, יום רביעי
ה' שבט 20.1.10 ב-19:30 במרכז דתי נווה שאנן.
לפרטים: בנצי כץ 052-5608042
בימים אלו מתארגנות קבוצות "לבנה בחידושה"
לחגיגת ראש חודש:
· בקיבוץ יפעת - לפרטים:
הדס רון-זריז 052-7334611.
· במועצה אזורית גלבוע - לפרטים: חגית לוין,
יועצת למעמד האישה, 04-6533268
מצטרפות חדשות
מתבקשות לוודא את הפרטים לפני הערב
לפרטים נוספים על ראשי-חודש לנשים
"מתנה רוחנית" לחודש טבת
לקראת המופע 'במים אני רואה':
"למה כל הדרך לא נעל אדוני נעליו,
וכשהגיע למים נעל נעליו?
אמר להם: כל הדרך אני רואה,
במים אני לא רואה".
(תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כג עמוד א)
חוני
יהודית כפרי
הוּא מְהַלֵּךְ לוֹ כָּאן
כְּמוֹ חוֹנִי
שֶׁהִתְעוֹרֵר אַחֲרֵי שִׁבְעִים שָׁנָה
וְלֹא מַבְחִין שֶׁהַכֹּל הִשְׁתַּנָּה
בֵּינְתַיִם.
דָּבָר רִאשׁוֹן, כְּשֶׁהוּא פּוֹקֵחַ עֵינַיִם
הוּא אוֹמֵר: "אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ"
לְאוֹתָהּ אִשָּׁה עַצְמָהּ,
הוּא לֹא מַשְׁגִּיחַ
שֶׁכְּבָר יֵשׁ לָהּ שֵׂיבָה וּקְמָטִים
וְחִיּוּךְ עָיֵף וּמַר
וְכָל הַשָּׁנִים הַשְּׁחוּנוֹת הַלָּלוּ
וְכַמָּה מְעַט נִשְׁאָר
הוּא לֹא מַבְחִין בְּשׁוּם דָּבָר,
כִּי כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהוּא מַבִּיט בְּעֵינֶיהָ
בְּאוֹתוֹ הַמַּבָּט הַיָּשָׁן
יוֹרֵד בָּעוֹלָם לְלֹא הֲפוּגוֹת
גֶּשֶׁם רָצוֹן, גַּם בְּרָכָה, גֶּשֶׁם נְדָבוֹת.
ועוד טעימה מהמופע:
על הצמאון
שרי אלגד, מצפה אילן, ממשתתפות המופע
עִתִּים חַיַּי יְבֵשִׁים.
אֲדִישִׁים.
לִבִּי נִסְדַּק. נְבִיעוֹתַי חֲרֵבוֹת. דִּמְעוֹתַי מִסְתַּלְּקוֹת.
פִּרְפּוּרֵי בִּטְנִי אֲדָמָה צְחִיחָה.
נַפְשִׁי טְרָשִׁים, טְרָשִׁים, טְרָשִׁים.
אֵין בִּי בַּקָּשָׁה.
רֵיקָה מִגַּעְגּוּעַ.
חִפּוּשַׂי גּוֹוְעִים וְאִתָּם כְּמִיהָתִי.
הֵן הַשָּׁנִים בָּהֶן אֲנִי מְתַפְקֶדֶת נִפְלָא.
וְיָמִים אֲחֵרִים -
בָּהֶם אֲנִי נִפְגֶּשֶׁת. פּוֹגַעַת וְנִפְגַּעַת.
מִתְמַלֵּאת. מִתְרַכֶּכֶת.
מַנְבִּיטָה בְּתוֹכִי הֲבָנוֹת חֲדָשׁוֹת,
שֶׁשּׁוֹלְחוֹת בִּי שָׁרָשִׁים לָעֳמָקִים אֲחֵרִים
אוֹתָם לֹא יָדַעְתִּי.
יָמִים שֶׁל קַבָּלָה. יָמִים שֶׁל הַפְרָיָה.
אֲנִי מִתְהַלֶּכֶת בָּהֶם סַהֲרוּרִית,
לֹא יוֹדַעַת אֶת סְבִיבָתִי
כָּל כָּךְ פְּנִימִי
כָּל כָּךְ פְּנִימִי.
אֵין בָּהֶם הִתְגַּשְּׁמוּת. רַק תְּפִלָּה.
|